הנדסת מים

37 מגזין המים הישראלי הנדסת מים במפלסי מי התהום ולמחסור במים בנחלים ובימות. שהיו גבוהים 2018/19 תמונת מצב זאת השתנתה הודות לגשמי שנת בשקלול ארצי, תוך 130%- משמעותית ביחס לממוצע הרב שנתי והגיעו לכ שונות אזורית, כאשר הכמויות הלכו ופחתו מצפון לדרום. כמויות משקעים השנים האחרונות, מאז השנים 15- שנרשמו בשנה זו הינם הגבוהות ביותר ב . עם זאת, כאשר בוחנים את מגמות המשקעים 2003/2004- ו 2002/2003 ארוכות הטווח, ניתן לזהות מגמה ברורה של פחיתה בכמויות במשקעים בעשורים האחרונים, בעיקר באגנים הצפון מזרחיים ובעיקר באגן ההיקוות של הכנרת. שיפרו באופן ניכר את מצב 2018/19 כמויות המשקעים הגבוהות בשנת נשברו שיאים שלילים במאגרים המרכזיים 2018 מקורות המים. רק בסתיו במדינה כמו שפיעת מעיינות הדן והבניאס, מפלס הכנרת ואוגר המים באקוויפרים. שנת בצורת נוספת, שישית במספר, הייתה גורמת למשבר של ממש ומסכנת את אספקת המים הסדירה בחלק מהמגרים. הודות למהפך נרשמה התאוששות משמעותית במצב ועתה, 2018/19 שהביאה שנת , השפיעה במעיינות והזרימה בנחלים נמצאת סביב הממוצע 2019 בסתיו 2018/19 הרב שנתי. מפלס הכנרת עלה במהלך השנה ההידרולוגית מטרים, וזאת לעומת עליית מפלס של 2.7- ) ב 30.09.19 – 01.10.18( בשנה ממוצעת ועליות מתונות של כמטר בכל אחת מחמש השנים 1.6 שנים בהם מפלס 5 האחרונות. השנה הנוכחית הייתה הראשונה לאחר הכנרת נמצא ברום גבוה יותר ביחס לרומו בשנה שקדמה והפעם הראשונה השנים האחרונות שהוא נמצא מעל רום הקו האדום התחתון (רום של 3- ב מ') בחודשי הסתיו. רק בתקופה המקבילה אשתקד התקרב המפלס 213- אשר נקבע בתחילת 214.87-( לעבר הרום המינימאלי ההיסטורי הידוע מטרים. גם 1.3- ) ועתה הוא גבוה מהקו האדום התחתון בכ 2001 דצמבר הזרימה בנהר הירדן, מקור המים העיקרי באגן הכנרת, גבוהה משמעותית מ“ק/שנייה כיום 5-6- לעומת התקופה המקבילה אשתקד: כ 2019 בסתיו מ“ק/שניה בלבד בתקופה המקבילה בשנה שעברה. 1- לעומת שפל של כ לעליה בשפיעות המעיינות ובספיקת המים בנחלים ישנן השלכות חיוביות גם מבחינת איכות המים ואף היבטים סביבתיים חיוביים: נפחי המים הגבוהים הנכנסים לכנרת מורידים את ריכוזי המליחות באגם והזרימה השיטפונית בנחלים וזרימת בסיס קבועה תורמת למערכת הנחלית ולמערכות האקולוגיות באגן ההיקוות כולו. 2019/20 מבט לשנה ההידרולוגית למקורות המים, מעניין להביט 2018/19 לאחר ההתאוששות שהביאה שנת קדימה ולראות מהן התחזיות לעונת הגשמים הבאה. המודלים האקלימיים לטווח ארוכים של מספר חודשים הולכים ומשתפרים עם השנים, רמת הדיוק שלהן עולה והמדינות המפותחות בעולם משקיעות משאבים רבים על מנת להוסיף לשפרן מתוך הבנה שמידע כזה חיוני לתפעול ותכנון משקי מים, חקלאות, אנרגיה ועוד. אם בעבר מירב במאמצים בפיתוח כלים מסוג זה לטווחים ארוכים התרכזו במדינות כמו ארה“ב והאיחוד האירופאי הרי שכיום הצטרפו מדינות רבות נוספות למאמץ ובניהן ניתן למנות את בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, שוודיה, קנדה, יפן ועוד. משפחת המודלים לטווח ארוך שונה מהמודלים המטאורולוגים אשר חוזים את מזג האוויר הצפוי לימים הקרובים. המודלים ארוכי הטווח מורכבים מאוסף של משוואות פיסיקאליות אשר לוקחים בחשבון גורמים שונים המשפיעים על האקלים. מדובר בין השאר בכמות החום והטמפרטורות באוקיאנוסים, זרמי ים, היזון חוזר בין אטמוספרה-אוקיאנוסים וקרקע, כמות הקרח הקיימת בקטבים, קיומן של תופעות כמו “האל ניניו“ המשפיעות על אקלים כדור הארץ, הפרשים בין לחצי האוויר במקומות שונים בעולם ועוד. לתופעות אלה השפעות ארוכות טווח יחסית על הטמפרטורות, כמויות ופיזור המשקעים באזורים השונים בכדור הארץ. עם זאת, רמת הפירוט (רזולוציה בזמן ובמרחב) והדיוק של מודלים מסוג כזה איננה גבוהה עדין. הם מנסים לנבא את הסטיות של האקלים העתידי ביחס לאקלים הממוצע רב שנתי (הסטייה הצפויה מהערכים הנורמליים). נכון לחודש ספטמבר, תמונת המצב העולה מניתוח של כלל המודלים האקלימיים העונתיים לאזורנו מלמדת על כך שכמויות המשקעים בחודשים (אוקטובר-דצמבר) תהיה כנראה 2019/20 הראשונים של עונת הגשמים גבוהה ביחס לממוצע הרב שנתי. עבור חודשי החורף הבאים (ינואר-מרץ, למעשה חודשי החורף העיקריים) לא קיימת הסכמה בין המודלים השונים, כאשר חלקם (המודלים האירופאים) אופטימיים בנוגע לחורף כולו, כלומר כמויות מעל הממוצע, ואילו השאר מצביעים על כמויות ממוצעות ואף למטה מכך מחודש ינואר (בעיקר המודל של מרכז החיזוי האמריקאי). משקלול של כלל המודלים ניתן להסיק שההסתברות לחזרתה של הבצורת איננה גבוהה. הסיכוי שכמויות המשקעים בשנה זו יהיו 2019/20 כבר בשנת ממוצעות ואולי אף למעלה מכך גבוהות מהסיכוי לשנת בצורת. ההגדרה ביחס 80%- של בצורת מתייחסת לשנה שבה כמויות המשקעים נמוכות מ שנים. בחלק מהמדינות ההגדרה מחמירה יותר 30 לממוצע הרב שנתי של ביחס לממוצע. עבור בצורות הידרולוגיות וחקלאיות ישנן 70% ועומדת על הגדרות שונות. ישראל והעולם באקלים המשתנה כאשר בוחנים את התהליכים האקלימים וההידרולוגים בעשורים האחרונים אפשר לראות שישראל וסביבתה (מזרח הים התיכון) הינם חלק מהתהליכים אשר פוקדים את העולם כולו בשנים האחרונות: התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים. מצד אחד ניתן לאבחן מגמת התחממות ועלייה בעוצמת גלי החום בחודשי הקיץ. כך קרה השנה בחודש מאי ושוב ביולי עם טמפרטורות 50 , מעלות ברוב הארץ ושיא טמפרטורה של עשרות שנים 40 של מעל מעלות בסדום שבדרום ים המלח. זאת לצד בצורות ממושכות בעוצמה הולכת וגוברת. מנגד, נרשמת מגמה של עלייה באירועי גשם המתאפיינים בכמויות גבהות בזמן קצר (עוצמות גשם גבוהות) הגורמים להצפות עירוניות התאפיינה בקיצוניות לכיוון השני כאשר 2018/19 ושיטפונות בנחלים. שנת כמויות המשקעים בה היו גבוהות באופן ניכר מהממוצע. בישראל נרשם שנות בצורת ובמקביל בצורות שוברות שיאים 5 רצף הארוך ונדיר של דומות תועדו גם באזורים נוספים בעולם בקווי רוחב דומים קליפורניה, הודו בחצי הכדור הצפוני, אוסטרליה, צ'ילה ודרום אפריקה בחצי הכדור הדרומי. אירועי מזג אוויר קיצון הולכים ומתגברים בעולם, וזו לא רק תחושה אירועי מזג אוויר קיצון הולכים ומתגברים בעולם, וזו לא רק תחושה או כותרות בתקשורת. מגמת ההתחממות וההקצנה האקלימית מגובה בעדויות מדעיות