הנדסת מים

17 מגזין המים הישראלי הנדסת מים ובהתמקדות בנושא המים, אנחנו עובדים מאוד קשה בכדי להפחית את השימוש שלנו במים, להיות יעילים ככל האפשר. גם אם יש פחות מים, אנחנו מיליון ועדיין גדלים וזה לא הולך להשתנות. 1.3 עדיין הולכים להיות קהילה של למעשה, אנחנו גדלים בכמות האנשים אז אנחנו צריכים מקורות מים יציבים. עלינו להשתמש במים בחוכמה ועלינו למצוא במיוחד מקורות חדשים למים. יש לנו כמות מספקת של מים במערכת מאגרי המים ואנו מקבלים כמות רבה מהמים מהנהר, אבל אנחנו מחפשים מאופן מוגבר טיפול למי שפכים למטרות חקלאות“. האם יש לכם תוכנית לשימוש חוזר במים? “כן בוודאי שיש לנו. היתה לנו תוכנית היערכות במשך שני העשורים האחרונים ממי השפכים בעיר, מטופלים ועומדים לרשות צרכים 35% וכעת בסביבות חקלאיים. ישנו אזור מצפון לאדלייד שם מגדלים הרבה ירקות ותבואה אשר הוא מושקה עם שפכים ואנו מעוניינים להרחיב את זה, להרים את הטיפול בשנים הבאות. זהו נושא מרכזי עבורנו שאיתו אנחנו 50% שלנו במי שפכים ב רוצים להגיע לעמידות אקלימית כלומר, שכאשר האקלים ממשיך להשתנות יוכל להיות לנו ביטחון חקלאי שיאפשר להמשיך לגדל את התבואה שלנו. אותו קו מחשבה לא כולל בלבד מחזור מי שפכים אלא גם אנחנו צריכים מדיניות 9 . מים איתנה ומתקדמת כדי לנהל את זה. החורפים שלנו הם לא יבשים חודשים מהשנה הם דיי יבשים אבל החורפים שלנו הם יחסית רטובים. לכן עלינו לוודא שהמים הללו לא זורמים לים ויוכלו גם לעבור טיפול. אני חושב שבנושא זה אנחנו יכולים לעשות יותר ולהשתפר“. הטיפול במי שפכים ומחזור דרום אוסטרליה היא המדינה הצחיחה ביותר ביבשת אוסטרליה ולכן ניתן להבין את החשיבות העצומה המייחסת לכל תחום המים. ישראל, הנחשבת למתקדמת בכל הנושאים הללו, מהווה מוקד עניין, בטח למדינה כדרום אוסטרליה. יש כבר מספר חברות ישראליות הפועלות שם והמגמה להגדיל את פלח השום הרחוק הזה. מזג האויר בישראל די דומה למזג האויר אצלכם? “כן, ישנם אזורים באוסטרליה, בחלקים אחרים של המדינה, קווינסלנד למשל, שם יש הרבה גשם וכל שנתיים יש שם שיטפונות. לנו אין את זה בכלל. אולי זו ברכה למרות שאם היתה לנו כזו כמות של גשם, ככל הנראה שהמאגרים שלנו היו מלאים“. האם זהו אחד הנושאים בהם אתה מעוניין לקבל עוד מידע במהלך ביקורך בישראל? כן, בשניהם, טיפול במי שפכים ומחזור. כמו גםשיטות לטיפול וטכניקותהשקיה. אנחנו מאוד נלהבים לתחילת היחסים עם חברות ישראליות ואנשי מחקר ישראליים כך שנוכל עוד לבנות את מערכות היחסים הללו בהמשך הדרך“. מה בנוגע להתפלה? ג'יגה ליטר והוא 100 “יש לנו מתקן התפלה בפרברי העיר אדלייד. מתקן של משמש בעיקר כאמצעי הקלה בתקופת בצורת. נכון לעכשיו, העיר שלנו לא נמצאת במצב בצורת אז אנחנו לא משתמשים במתקן ההתפלה בשביל המים שלנו. אנחנו למעשה משתמשים בו בכדי לספק למדינות אחרות שכרגע סובלות מיובש ומחסור“. אז אתם בעצם מייצאים מים? “יש לנו את נהר מורארי, נהר הזורם דרך דרום אוסטרליה. במצב רגיל אנחנו לוקחים את המים ממנו לשימוש למי שתייה אך כעת אנחנו לא עושים את זה, אלא מי השתיה שלנו הם מים מותפלים ואנחנו מעבירים את הקצאת המים חזרה למדינות האחרות כדי שהן תוכלנה להשתמש ביותר מים מהנהר, בעוד אנחנו משתמשים במתקן ההתפלה. נקודה לציון, ההתפלה יקרה כי מחיר החשמל יקר. מחיר החשמל שלנו גבוה יותר מזה של ישראל כך שאנחנו תמיד נזהרים בשימושבהתפלה, אבל הממשלהמשלמתעל ההתפלה בזמן בצורת“. כיצד מחולקת האחריות בין מקורות המים בתוך מדינהגדולהכמו אוסטרלי ובמיוחד, דרוםאוסטרליה? “בעצם, זה דיי מיוחד בכך שיש לנו רשות מים אחת, חברת מים אחת, לעתים קרובות בשאר אוסטרליה החלו לפעול מספר חברותקטנות, אזוריות לאספקת מים אבל אצלנו בדרום אוסטרליה יש רק חברתמים אחת- מי דרום אוסטרליה. זו אחת מישויות המים הגדולות בעולם, לא מבחינת אוכלוסייה אלא ביחס לאזור שהיא מכסה. הנחנו צינורות לאורך מאות רבות של קילומטרים לכל כיוון. יש לנו ישות אחת בבעלות המדינה ואני השר האחראי על זה. יש לנו באוסטרליה מודל של ממשלה תאגידית. כלומר, התאגיד שייך למדינה אבל יש לו וועד עצמאי אשר ממונה על ידי, הועד מספק לי עצות ואחראי על ניהול מי דרום אוסטרליה. מי דרום אוסטרליה מרוויחה על ידי גביית תשלום מהמשתמשים שלנו והם משלמים דיבידנד לממשלה“. איך אתה מסכם את הביקור בישראל? “מטרתנו בביקור היתה לבנות מערכת יחסים עם תעשיית המים בישראל. יש לנו כנס גדול באוסטרליה בעוד שלושה חודשים שנקרא מי אוסטרליה, אנחנו רוצים שלישראל תהיה נציגות שם. אנחנו מאחרים השנה את הכנס באדלייד ומאמינים שיש פוטנציאל ענקי שהשותפות ומערכות היחסים הישראליות יתחזקו באמצעות כנס מי אוסטרליה. זהו בעצם טיול מקדים בכדי שאוכל להבין טוב יותר את ההזדמנויות. כמו שאמרתי קודם, אנחנו לא כאן כדי למכור משהו לישראל, אלא בעצם להגיד לישראל “אתם עושים עבודה נהדרת בתחום המים ואנחנו מאמינים, כמדינה, בואו נלך ביחד, בוא נשתף פעולה במחקר ופיתוח, בואו נשתף פעולה בעסקים ונחפש יחד אחר הזדמנויות ברחבי העולם בהן נוכל לעבוד יחד ולשתף את המשאבים שלנו“. לחברות ישראליות כבר יש נוכחות דיי נרחבת באוסטרליה וודאי, העסקים עימם נפגשתי כאן ידעו על אוסטרליה, לא היו הפתעות. הם ניהלו איתי שיחות מלאות ידע. חוץ מזה, שאני לא סוג השר שרוצה לבקר רק פעם אחת ואז פשוט לעזוב את זה, יש פה צורך להמשך פעולה, בין אם על ידי או על יד הצוות שלי במחלקת הסביבה והמים בכדי לקחת את אותן מערכות יחסים שנוצרו לכדי שותפות יעילה לשני הצדדים“. כל נושא הטיפול במי שפכים ומחזור. כמו גם שיטות לטיפול וטכניקות השקיה. אנחנו מאוד נלהבים לתחילת היחסים עם חברות ישראליות ואנשי מחקר ישראליים כך שנוכל עוד לבנות את מערכות היחסים הללו בהמשך הדרך