הנדסת מים

28 מגזין המים הישראלי הנדסת מים 0.0001 ft וחספוס הצינור (נקרא גם חלקות הצינור) של ) m 0.0003048( )טיפוסיים typical (= ) טובים בתנאים מאנינג ערכי Extra Care ( *1.15 בתנאים מאנינג ערכי תקניים שאינם = ) טובים בתנאים מאנינג ערכי Extra Care ( *1.30 בתנאים מאנינג ערכי ניתן להשתמש במספר גישות שונות לניקוי עצמי. להלן גישות אלו: n , מטור ערכי 7 הגישה המומלצת היא להשתמש במשוואות טבלה 1 ), עבור חלקיק בקוטר נומינאלי של 0.013 מאנינג משתנים (שאינם לתכנון. משוואות אלו Qmin הדרוש עבור Smin מ“מ, בכדי לחשב את . למשוואות 0.40 עד 0.10 בטווח דרגות מילוי של Qmin הינן עבור נתוני %. הן מתאימות עבור חלקיק קריטי 99 יש מקדמי קורלציה של מעל .2.7 צפיפות יחסית של SG מ“מ ו- 1.5 או 1 לתכנון בגודל של . עקומות אלו 3 ' גישה שנייה היא להשתמש בגרף מתאים מסוג גרף מס אבל 7 ' נותנות למעשה את אותן תוצאות כמו המשוואות שבטבלה מס עם הפסד דיוק קטן בשל אופייה הגרפי של גישה זו. )) עבור כל חלקיק Tractive Force ניתן להשתמש בגישה השלישית מ“מ המשמשים בגרפים 1 תכנוני רצוי ולא רק בחלקיקים בגודל של והטבלאות שבשתי השיטות הראשונות. גישה זו מיושמת כדלקמן: ספיקת התכן המינימאלית. הערכה טובה של ספיקת Qmin . קביעת 1 תכן מינימאלית, עבור כל טווח, הינה חיונית להשגת דיוק של מטרת הניקוי העצמי. לחישוב מאמצי 2 . בחירת גודל חלקיקי התכן ושימוש במשוואה 2 הגזירה הקריטיים כפי שחלים על מצב התכנון. עבור גודל החלקיקים . עבור שווה ל- τ c מ“מ), ערך 1( המוצע חלקיקים גדולים יותר יש לחשב את מאמץ הגזירה הקריטי. . בחירת את גודל (קוטר) צינור ניסיוני. 3 כמקובל, או לבחור n = 0.013- מאנינג: להשתמש ב n . בחירת ערך 4 .8 ערך מתאים מטבלה המתקבלת, מושוות Smin עבור כל אחת משלוש הגישות הנ“ל, תוצאת ערך שהתקבל מחישובי קיבולת הקו (יכולת נשיאת Smax לאחר מכן לערך כשיפוע המתוכנן אם ערכו גדול Smax מחליף את Smin ספיקת התכן). ממנו (כלומר, השיפוע הגדול ביותר נבחר). ערכו של השיפוע יכול להיקבע על ידי: דרגת מילוי >80% ( . שיפוע המספק את צרכי דרגת המילוי המינימאליים 1 .)20% > אוֹ . שיפוע המספק את צרכי קיבולת ספיקות השיא. 2 אוֹ . השיפוע הדרוש לניקוי עצמי. 3 השיפוע הגדול ביותר מבין שלושת השיפועים, הוא שיפוע התכן. לסיכום המהירות להסעתם ולגריפתם של חלקיקים בגודל נתון, נקראת מהירות הניקוי העצמי. השיפועים המינימלים המוגדרים בתקנות השונות נגזרים מהדרישה מטר לשניה לפחות. מהירות זו מתייחסת 0.6- למהירות בחתך מלאשל כ לתנאי זרימה בחתך מלא ולא מביאה בחשבון את העובדה שתנאים אלו אינם מתקיימים כלל במערכת בפועל וזאת משום שהצינורות מתוכננים . הסתירה בין ההנחיות הנ“ל 80% כך שדרגת המילוי בהם לא תעלה על ותנאי משטר הזרימה המתקיימים בפועל, היא הסיבה העיקרית לכך שבתכנון עפ“י שיפועים מינימלים אלה עדיין ישנה בעיה של שיקוע והיסתמות קווים בשל חוסר תנאי ניקוי עצמי מתאימים. סתימות קווים הינן דבר שכיח במערכות ביוב המתוכננות ע“פ הקריטריון מ“מ וכן בקווים 200- הנהוג כיום, בעיקר בקווים בעלי קוטר צינור של כ גדולים המתוכננים לטווח שנים רחב ואשר הספיקות בהם נמוכות מאוד לאחר ההקמה. אנו מציעים לגורמי ההנדסה והתכנון לבחון בחיוב את האפשרות להשתמש בגישת מאמץ הגזירה המינמלי כבסיס לקביעת השיפועים המינימלים של צנרת הולכת שפכים גרביטציונית. כותבי המאמר מעונינים להודות למהנדסים אמיר שישה (רשות המים), יאיר קורנברג (משרד סירקין בוכנר קורנברג) וגיא פורר על הערותיהם המלמדות והמעוילות וכן לפרופסור ערן פרידלר, הטכניון על הסיוע במקורות המידע למאמר. : הקשר בין ספיקת המינימום, השיפוע וקוטר הצינור, לקבלת הסעת חלקיק 3 ' גרף מס ] Bi07 ), במגוון קטרי צינור בתנאים טיפוסיים [ 2.7 של SG מ“מ ו- 1 החול הקריטי (בגודל של

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==