הנדסת מים

34 מגזין המים הישראלי הנדסת מים בעיית הזיהום חוצה הגבולות ממשיכה להשפיע על כמה נחלים חשובים באזור החוף. המקרה של נחל אלכסנדר מלמד שחוסר היכולת של ישראל והרשות הפלסטינית להגיע לשיתוף פעולה בנושאי סביבה, והפער הגדול בין היכולות של הצדדים להתמודד עם בעיות זיהום, גובים מחיר כבד מהנחל תקציר זיהומי מים חוצי גבולות הנובעים מזיהומי מקורות מים עיליים מהווים בעיה עולמית. במרבית המקרים מדובר על זיהום כתוצאה מחוסר טיפול נאות מהשפכים בעולםמוזרמים 80% . בשפכים העלול לגרום אף לזיהוםמי השתייה לטבע ופוגעים במקורות המים העליים והקרקעיים, הורסים את בתי הגידול ומקטיניםאתכמותהמיםהזמינים לשתייה. משבר האקליםהעולמי מחמיר את בעיית המים בעולם והופך משאב זה לנדיר יותר. במסגרת מטרות הפיתוח בר הקיימא הגדיר האו“ם את נושא אספקת המים ופינוי שפכים סניטרי כמטרות בעלות חשיבות עליונה. ישראל והרשות הפלסטינית חולקות את אקוויפר ההר ולכן השמירה על ניקיונו והזרמת שפכים היא קריטית לכלל האוכלוסייה. רמת הטיפול בשפכים בשטחי הרשות הפלסטינית היא נמוכה מאד ולכן מרבית השפכים מחלחלים לאקוופר ההר או זורמים בנחלים במורד הרי השומרון מערבה לכיוון ישראל ויוצרים את הזיהום הסביבתי חוצה הגבולות החמור ביותר שישראל מתמודדת עמו. נחלת הכלל הטופוגרפית הנמוכה ביותר הפכה ממקור חיים לתעלת שופכין וזוהי טרגדיה סביבתית. מהפיכת הטיפול תרמו לכך שישראל היא 90- בשפכים ושיקום נחלי ישראל שהחלה בשנות ה מובילה עולמית בשימוש במים מושבים לחקלאות. שיקום הנחלים נכשל בשל הזרמות השפכים משטחי הרשות הפלסטינית. זיהום נהרות הוא אתגר מורכב מאד לפתרון ובייחוד בסביבה כה צפופת אוכלוסין. המצב כיום הוא של שישראל מבצעת פעילות חד צדדית באמצעות הקמת מתקני טיהור שפכים (מטשי“ם) בנקודות חציית הנחל את הגבול שאמנם משפרים את איכות המים בנחל ומונעים סיכונים לבריאות הציבור. מדובר על סכסוך מים המבטא סכסוך על שליטה ועל ריבונות. פתרון בעיות סביבתיות חוצות גבולות מצליח כאשר קיים שיתוף פעולה בין הארגונים והקהילות משני עברי הגבול. בעיית זיהום הנהרות נהרות חוצי גבולות, שלהם יש אגני ניקוז משותפים 263 בעולם זורמים המחייבים יצירת שיתופי פעולה לצמצום הזיהום. מים עיליים חשופים למגוון רחב של מזהמים ממקור אנושי, פיסיקליים, ביולוגיים וכימיים. עקב כך חלק גדול מהנהרות והאגמים בעולם זוהמו. מאז תחילת המהפכה התעשייתית והצמיחההגדולה בכמותהאוכלוסייההעולמיתתופעת זיהוםהנהרות והאגמים הואצה. הזרמות של שפכים בלתי מטופלים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים התרחשה בעבר ועדיין מתרחשת במקומות רבים בעולם. המדובר במפגע סביבתי עולמי מהחמורים ביותר שקיימים והשפעתו היא נרחבת וכוללת הן פגיעה בבריאות הציבור והן בפגיעה אקולוגית הרסנית. זיהום מקורות המים העליים גורם לכך שבעקבות החלחול גם מי התהום חשופים לזיהום. השפכים משטחי הגדה המערבית מחלחלים לקרקע אקוויפר ההר וזורמים במורדות הרי יהודה ושומרון אל עבר השפלה ומישור החוף ממערב ולעבר ים המלח ממזרח ופוגעים במאמצי השיקום. מידי שנה זורמים שפכים בלתי מלמ“ק. שפכים 60-70 מטופלים או ברמת טיפול נמוכה מאד בהיקף של מיליון תושבים ומכילים מגוון רחב 2.5- אלו מגיעים מאוכלוסייה בגודל של כ של מזהמים ביולוגיים וכימיים ומהווים סכנה לבריאות הציבור. בנוסף לכך הזרמתם של השפכים אל עבר נחלי ישראל פוגעת בבתי הגידול שמהווה סביבת הנחל, קוטלת בעלי חיים והורסת כל סיכוי לשיקום הנחלים. תופעה זו היא מהאתגרים הסביבתיים הקשים ביותר הניצבים בפני מדינת ישראל. בכל רחבי העולם הטרגדיה של נחלת הכלל מצאה את 20- לאורך המאה ה ביטוייה באופן הבולט ביותר במקום הנמוך ביותר- אפיקי הנחלים והנהרות. מאזורים חקלאיים זרמו חומרי דישון והדברה לים, ממפעלי התעשייה הוזרמו לנהרות מגוון של כימיקלים רעילים, מתעשיית התרופות ובתי החולים מגוון תרופות בלתי מתפרקות כך שמרבית נהרות העולם מכילים שאריות אנטיביוטיקה והורמונים. מהמכרות והמחצבות נשפכו לנהרות פסולת וכולם זיהום חוצה גבולות המקרה של נחל אלכסנדר ד"ר דן בראל הפרסום מבוסס על פרוייקט גמר במסגרת התוכנית העיונית ללימודי סביבה בחוג ללימודי סביבה בביה“ס לסביבה ולמדעי כדוה“א ע“ש פורטר באוני' ת“א. האחריות על אמינות המידע על המחבר בלבד. ציטוט מידע מתוך הפרסום הוא באחריות המשתמש בלבד. אין ליחס הפרסום כמסמך רשמי של החוג. ניסיונות השיקום של נחל אלכסנדר חשפו עד כמה הופך להיות הנחל רגיש לרמות הזיהום מהביוב המגיע משכם וטול כרם ולכן נראה היה שאין כל מוצא מפתרון חד צדדי של הקמת מכון טיהור שפכים הרחק ממקור הזיהום, ובתוך שטח ישראל