הנדסת מים

36 מגזין המים הישראלי הנדסת מים חיידקי קוליפורם צואתי. ריכוז כה גבוה של קוליפורמים 800 המכילים עד צואתיים מעיד כמובן שמדובר במי שופכין שלא עברו טיהור כלשהו. רמת מ“ג לליטר) , נוצרת בתנאי חוסר בחמצן האופיינית 18( האמוניה הגבוהה לשפכים כתוצאה מפירוק החומר האורגני ע“י החיידקים בתהליך הנשימה, מ“ג לליטר. רמת צריכת החמצן הביולוגית 1.5 בעוד שדרישת התקן היא המותרת בתקנות ועדת עינבר). כל אלו מעידים על 10 - (לעומת 20 היא זיהום ניכר ,ובייחוד על רמות גבוהות של חומר אורגני בשל כניסתם של מי שופכין לנחל היוצרים כמובן אוטריפיקציה- צמצום בכמות החמצן המומס המאפשרת חיים בנחל. מט“ש יד חנה סובל מכניסת שפכים באיכות גרועה ביותר, לעיתים נמצאים במקום פגרים של עופות ממשחטות טול כרם. בנוסף המט“ש אינו מסוגל לטפל בספיקות הגבוהות העומדות על פי שתיים לערך מהספיקה המקסימאלית שלו. זיהום העקר מידי שנה בסתיו מוזרמים מבתי הבד בפאתי שכם כמויות גדולות של עקר- המיצוי המימי של תהליך הפקת שמן הזית. העקר מתאפיין בשיעור גבוה של חומר אורגני וכן חומצות שומן שונות. ברחבי הרשות הפלסטינית פועלים בתי בד המזרימים את העקר לנחלים. מט“ש אינו מסוגל להתמודד 220- כ עם הזרמות שפכי עקר. ההזרמה מסיבה לו נזק ואף עלולה להביא לקריסה מוחלטתשל הליך הטיפול השניוני שיש בו בשל הרס המערכת המיקרוביאלית. בכל סתיו כמויות העקר הגדולות שזורמות לנחל אלכסנדר יוצרות עקת חמצן הגורמות למות הדגים בנחל וזיהום חוף הים באזור שפך הנחל. הוקמה המנהלת לשיקום נחל אלכסנדר. הגופים העיקריים 1995 בשנת במנהלתהם המשרד להגנתהסביבה, קק“ל ורשות ניקוז השרון. נחל אלכסנדר פעילויות שיקום מרשימות שצמצמו את הזרמות השפכים 1995 עבר משנת וקולחים באיכות ירודה מיישובי מדינת ישראל, יצרו אזורי קיט ופארקים לאורך הנחל שאיכות מימיו עדיין ירודה. הפוליטיקה של הסביבה- מים עכורים בין ישראל לרש“פ שיתופי פעולה עם ישובים פלסטינאיים החלו מתקיימים בשלהי המילניום והאווירה האופטימית נטעה את התחושה כי נחל אלכסנדר הוא דוגמא להתנהלות נכונה מבחינה סביבתית לאחר שנות דור של הזנחת הנחלים. התנהלות שבה כפי שנחל שכם חוצה את הגבול הישן- חדש, כך גם שיתוף הפעולה יהיה חוצה גבולות. נחתמו הסכמים בין עיריות טול כרם ומועצת עמק חפר אולם פרוץ האינתיפאדה השנייה והקמת גדר ההפרדה עצרו את שיתוף הפעולה ומה שזרם היה ביוב מאזור שכם וטול כארם לנחל שכם ומשם לנחל אלכסנדר. ניסיונות השיקום של נחל אלכסנדר חשפו עד כמה הופך להיות הנחל רגיש לרמות הזיהום מהביוב המגיע משכם וטול כרם ולכן נראה היה שאין כל מוצא מפתרון חד צדדי של הקמת מט“ש הרחק ממקור הזיהום. תכנית שהיא פשרה בין האפשרויות הפוליטיות לצרכים המדעיים- מקצועיים הגורסים שהקמת מט“ש בקרבת מקום יציאת השפכים איננה פוגעת בטבע כי בעיית החלחול למי התהום נמנעת. דיון ומסקנות המקרהשל נחל אלכסנדר מעיד עד כמהמשמעותי הקשר בין הסכסוך הפוליטי למחדל הסביבתי החמור ביותר המתחולל בין ישראל לרשות הפלסטינית והוא שפכים חוצי גבולות. נחל אלכסנדר מייצג את התקווה שנכזבה. תקווה שבתחילתה היה שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני לטיפול במקורות הזיהום ובתוכנית חוצת גבולות לשיקומו. הקשיים והסכסוך המדיני איימו להטביע את הנחל בביוב גולמי כאשר שיתוף הפעולה דעך. מהשפכים מטופלים, חלקם עד לרמה שלישונית ומתוכם 93% בשטחי ישראל הם מים המושבים לשימושים חקלאיים הולכים ומתרבים כך שהחקלאות 88% הישראלית באורח ייחודי לעולם בנויה על עקרון הקיימות. מדינת ישראל הוכיחה בעשרים השנים האחרונות כי מהפכת טיהור השפכים שעברה היא מהפכה קיומית וגם מקיימת. עקב העלייה המתמדת בצריכה, העלייה ברמת החיים ושינויי האקלים התדלדלו מקורות המים הזמינים וכך הפכו השפכים 700 ממטרד למשאב חיוני. השפד“ן ומתקני טיהור שפכים נוספים מזרימים מהקולחים 90%- מלמ“ק מידי שנה לטובת המגזר החקלאי. וכך כאשר קרוב ל ממוחזרים להשקיה חקלאית מתרחשת קיימות מים מתמדת. ברור כי החקלאות הישראלית לא הייתה יכולה להמשיך ולהתקיים בתנאי האקלים .21- וצפיפות האוכלוסין המאפיינים את תחילת העשור השלישי של המאה ה בבחינה של הנעשה למיגור הזיהום חוצה הגבולות בשני הנחלים ניכר כי הצדדים לא הצליחו לייסד מערך יעיל לניהול סביבתי חוצה גבולות והמענה שניתן בהסכמי הביניים היה אמור להיות קצר מועד עד להסכמי הקבע. נראה כי אי השוויוניות הקיצונית בין ישראל לרשות הפלסטינית מבחינת אופי השלטון, היכולות הכלכליות, החקיקה הסביבתית והשאיפות הסביבתיות ומקומן בחזון הלאומי אינן מאפשרות בנייתו של גשר מעל נחלי השופכין. פתרון בעיות סביבתיות משמעותו שיתוף הן בסוג הפתרון והן בניהול מושכל של כל ההיבטים המקצועיים. במקרהשלפנינו אי השוויון וחוסר שיתוף הפעולה הם בעוכרי הסביבה. לאורך ההיסטוריה משאבי המים היו מוקד של סכסוכים אך גם שיתופי פעולה בין המדינות. שינויי האקלים והפיכתו של המרחב הגיאוגרפי של ארץ ישראל ליבש יותר בעשורים הבאים מחייבים היערכות ישראלית-פלסטינית של שיתוף פעולה. השאלה הנשאלת היא האם הנחלים יהפכו לגשר בין הקהילות, החברות והמדינות או ימשיכו להזרים מים עכורים של סכסוך שבו הארץ שבויה בקונפליקט על השליטה בה. המקרה של נחל אלכסנדר מעיד עד כמה משמעותי הקשר בין הסכסוך הפוליטי למחדל הסביבתי החמור ביותר המתחולל בין ישראל לרשות הפלסטינית והוא שפכים חוצי גבולות. נחל אלכסנדר מייצג את התקווה שנכזבה נחל אלכסנדר