הנדסת מים

: סך צריכת מיםשנתית (מיליוני מ״ק) ושיעור הצריכה לפי מגזר. מקור: למ”ס 4 תרשים : שיעור צריכת המים בחקלאות ובמשקי בית לפי מקור המים מקור: צריכת 5 תרשים 2019 - דוח מסכם, רשות המים, ספטמבר 2018 המים לשנת שינויים רבים התחוללו בשנים האחרונות גם בקרב צרכני המים בקרב החקלאים וגם בקרב המפיקים. מחולל השינוי לחוק 27 הגדול ביותר הינו תיקון , אשר נולד 2017 המים משנת לאחר טענות חוזרות ונשנות על סבסוד צולב בין המגזר הביתי בישראל לבין הסקטור החקלאי מחירי המים בחקלאות: גידול מתמשך בתעריפי המים לחקלאות ענף החקלאות סובל מעלייה מתמשכת במחירי המים: מחיר המים 2.54 - , עד ל 1995 לקוב בשנת ₪ 0.88- השפירים לחקלאות עלה מ בעקבות תיקון 2020 בשנת ₪ 1.86- , וירד זמנית ל 2017 בשנת ₪ . גם לאחר קיזוז האינפלציה (השינוי במדד המחירים לצרכן בשנים 27 אחוזים. לא זו בלבד, גם 27- אלו), מדובר בעלייה ריאלית של כ מחירי המים שאינם שפירים – שפדן וקולחין, אשר אינם משמשים 75 לצריכה ביתית עלה באופן דרמטי בשנים אלו, עלייה ריאלית של אחוזים (קולחים). יש להדגיש כי המים הוא 129- אחוזים (שפדן) ו מרכיב תשומה מרכזי בגידול החקלאי, ועלייה בסדר גודל כזה גורמת להקטנה בכדאיות של גידול גידולים צמחיים רבים. רגולציה ומנגנוני תעריפים משק המים הישראלי מובל על ידי שלושה עקרונות. לכל אחד משלושתם יש הגיון, אך השילוב של שלושתם גורם לחוסר יעילות, ולתימרוץ הפוך באופן מובנה. כך שהוא גורם לספקיות המים דווקא להגדיל עלויות לאורך השנים. דווקא בעשור האחרון חוזקו העקרונות השליים והושתו גם על משק המים החקלאי. העיקרון הראשון הינו עקרון התעריף הארצי האחיד (“עקרון האחידות” או “אמבטיית המחירים”). על פי עקרון זה, התעריף עבור צרכני הקצה הינו פונקציה של: א. סוג ואיכות המים; ב. סוג השימוש המיועד להן (חקלאי/ביתי). בהתאם לעקרון זה, העלות בעבור רכישת מים שפירים בעבור שימוש חקלאי הינו קבוע בעבור כלל הצרכנים, ללא קשר למקור ההספקה. התשלום למים מליחים הנו מדורג בהתאם לרמת המליחות שלהם. העקרון השני הינו עקרון העלות הנורמטיבית הריאלית. עקרון זה גורס כי תעריפי המים (לפי פילוחים שונים) נקבעים בצורה בה יכסו את סך העלויות המוכרות הנדרשות לספקי המים לביצוע פיתוח ותפעול מערכות המים והביוב. משמעות הדבר היא, שבאופן מופשט, תעריפי המים הכוללים בישראל נקבעים על בסיס חילוק סך עלויות ההספקה המוכרות (או הנורמטיביות) בסך הכמות המסופקת. עקרון זה כמובן גורם לכל ספק מים לשכנע את הרגולטור שהעלויות שלו מיוחדות וגבוהות. כך הערך המוסף שלו בשרשרת ערך המים גדל על חשבון הספקים האחרים. כמו כן הוא אדיש לעלויות שמטילים עליו גורמי חוץ (כמו ארנונה והיטלים) כל עוד הם נכללים בעלות המוכרת. עובדה הגורמת לרשויות להטיל עוד עלויות על משק המים. העיקרון השלישי הנו עקרון המשק הסגור. העיקרון גורס שמשק המים הנו חיצוני לתקציב המדינה וההכנסות צריכות לאזן את ההוצאות. בניגוד להנחה של מתכנני העיקרון שהוא יהווה גורם להתייעלות, הכלתו בשילוב עם השניים הקודמים גרמה לכך שמחירי המים (גם במשק המים הביתי) דווקא עלו בשנים האחרונות. זאת מכיוון שחוסר היעילות הנובעים משני הסעיפים הקודמים תורגמו לעליית מחירים לצרכנים. )2017( לחוק המים 27 השינוי עקב תיקון כאמור, שינויים רבים התחוללו בשנים האחרונות גם בקרב צרכני המים בקרב החקלאים וגם בקרב המפיקים. מחולל השינוי הגדול , אשר נולד לאחר 2017 לחוק המים משנת 27 ביותר הינו תיקון טענות חוזרות ונשנות על סבסוד צולב בין המגזר הביתי בישראל לבין , היה באפשרותן של אגודות 27 הסקטור החקלאי. עד לחקיקת תיקון מים לספק מים שהפיקו באופן פרטי לפי תעריף נמוך מהתעריף של 18 125 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |