הנדסת מים

23 )1 ’ לא היה צורך בפתיחת הקו השני (ראה איור מס אחר הורדת ספיקת הכניסה ל-מט”ש הופסק השימוש בכימיקלים. תרומה לשימוש בקולחין מדינת ישראל מובילה בהשבת מי קולחין לצרכים חקלאיים. מתקנים שתוכננו לייצור קולחין שניוניים לא תמיד מאפשרים שימוש בחקלאות. ע”י טיפול פיזיקו-כימי, ניתן לשפר את איכות הקולחין ביציאה ממתקנים שאין להם שלב שיקוע ראשוני. כניסה לא מבוקרת של כול מיני חומרים (שומנים, מתכות כבדות וכו’) עלולים לגרום להרעלה ופגיעה באוכלוסיית הבקטריות של הריאקטור עד לקריסת התהליך הביולוגי. ניתן לשפר את איכות הקולחין על ידי הוספת ) לפני השיקוע השניוני. Activated Sludge כימיקלים בריאקטור ( הטכנולוגיה מזינה סודיום אלומינט בראקטור עד לקבלת ריכוז חמרן שנותן שיקוע משופר ושיפור איכות הקולחין. בשלב שני המינון מוקטן משמעותית לשמירה על ריכוז ה-אלומינום בראקטור. )2 ’ (איור מס 1’ אפליקציה מס למתקן איכות הקולחין שניוניים שלא מאשר שימוש חקלאי. בוצע הזנה של סודיום אלומינט והקבל שיפור משמעותי תוך מס’ ימים. השיפור נשמר על ידי הוספת כמות סודיום אלומינט מופחתת. כאשר הופסקה הזרמת כימיקלים, הבעיה התחדשה והביומסה בריאקטור הביולוגי נפגעה עקב הרעלה. הזרמה מחודשת של הכימיקלים אפשרה שיקום חוזר ומהיר. נמוכים גם במצב בו תהליך TSS התקבלה איכות קולחין עם ערכי הביולוגי נפגע. הסמכת בוצה ומיצוק בוצה.במשך השנים האחרונות חברת ס.ו. פיתוח ויזמות מיישמת בהצלחה שימוש בכימיקלים מכילי חמרן ) כגון סודיום ופוטסיום אלומינט ואלום סולפט במתקני טיפול +++ Al ( שפכים עירוניים (מט”ש). קריטריונים ליישום שימוש בכימיקלים מינראליים הטכנולוגיה ידועהי זה מכבר, יישום שימוש בכימיקלים אנו מובן מאליו בישראל, יישום הטכנולוגיה לא דורשת השקעה למתקן (מיכל ומשאבה). בדיקת יישום שימוש בכימיקלים מחייב תשובות על מספר נושאים כגון: האם השימוש בכימיקלים הנו הפתרון הטכני לבעיה של ה-מט”ש. האם השימוש בכימיקלים מוצדק מבחינה כלכלית. שימוש בכימיקלים אינו הבחירה המועדפת של מהנדסי מים שהתחנכו על הסיסמה שלביולוגיה יש פתרון לכול דבר. נכון שתפקידו של מט”ש הנה סילוק של החומר האורגני משפכים ) וזרחן NH 4 + אבל קיימים סוגים של חומרים כגון תרכובות אמוניה ( שסילוקם על ידי תהליכים ביולוגיים קשה יותר או PTWW ) PO 4 ( בלתי אפשרי. הניסיון שלנו מאשר את הדיווחים בספרות שיש קושי בביצוע ללא קואגולנטים. השימוש בכימיקלים יכול להתבצע בשלבים שונים של המתקן והבחירה של מיקום ההזרקה לא מובנת מאליה. מדיניות הרשויות הנה לתת מענקים עבור השקעות במתקנים במקום סיוע בהוצאות תפעול כגון שימוש בכימיקלים. הגדלת קיבולת של מתקנים קיימים מעבר למגבלות התשתיתשל ה-מט”שים הקיימים ( גידול האוכלוסייה גורם להגדלת קיבולת המתקנים הקיימים). ההשקעה בהרחבת המתקנים גדולה ודורשת זמן רב לאישור תכנון והקמה. השימוש בכימיקלים מאפשר הגדלה מיידית של יכולת המתקן. בנוסף לחסכון הכלכלי הטמון בטכנולוגיה ישנו הפן הרגולטיבי ההולך ומחמיר בשנים האחרונות ומביא את השימוש בכימיקלים לנפוץ יותר. CEPT - Chemically Enhanced טיפול פיזיקו-כימי בשיקוע הראשוני ( הינו בעל MIT ) שהוצע על ידי פרופ’ הלדמן מ- Primary Treatment וניתן 30% פוטנציאל להגדלת קיבולת הקווים הקיימים במט”ש עד ליישום מידי. , בשיקוע ראשוני מוגבר, מספר יתרונות מובהקים: CEPT ליישום משיקוע טבעי. 4 הגברת קצב שיקוע: לפי מתכנני מתקנים פי שיפור דחיסות הבוצה הראשונית (ריכוז מוצקים גבוה יותר לטיפול בבוצה) הורדת עומסים אורגניים על הריאקטורים הביולוגיים. .) WAS הפחתת כמות הבוצה השניונית העודפת ( WAS שיפור עיכול ע”י הגדלת היחס בין בוצה ראשונית ל- יישומים מט”ש עירוני עם שני קווים מקבילים לטיפול בשפכים תוכנן לטפל ליום לכל קו. ספיקת השפכים במט”ש עלתה 11,000 m 3 ב- ליום, ולפיכך מצריך את הפעלתו של הקו הנוסף. 14,000 m 3 ל- פתיחת הקו השני מביאה לעליה בצריכת החשמל ועלויות התחזוקה. CEPT – Chemically Enhanced המתקן הופעל בשיקוע ראשוני מוגבר ( ) במשך שנה ללא פגיעה באיכות הקולחין. Primary Treatment למתקן איכות הקולחין שניוניים שלא מאשר שימוש חקלאי בוצעה הזנה של סודיום אלומינט. תוך כמה ימים התקבל שיפור משמעותי באיכות 1 איור