הנדסת מים

״על מנת להבטיח בעמידה בדרישות התקן מה ההשפעה של הדרישה החדשה בתקן על המשק? נדרש לשנות ולהשקיע בחומרי גלם ובתהליכי היצור. לכן השינוי בתקן מהותי ויש לו השפעות כלכליות- השפעתו העיקרית היא על היצרנים/ יבואנים. ספקי המים, רשויות מקומיות וקבלנים אמורים לרכוש את המוצר שעומד בדרישות התקן המעודכן, והתפקיד של משרד הבריאות כרגולטור לסגור את כל הקצוות ולדאוג שיעמדו בתקן ולא יתפתו לרכוש ולהתקין מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן”. העופרת ידועה כפוגעתבקוגניציה (מנתמשכל, תוכלי לפרט על הנזק של העופרת? זיכרון, קשב וריכוז), מחלות לב וכלי דם, בתפקוד הכליות, בפוריות ועוד. הפגיעה גורמת לנזקים בריאותייםשיש להם השלכות כלכליות וחברתיות. הפגיעה הבריאותית מעופרת מתרחשת גם בחשיפה לריכוזים מזעריים ולכן עמדת משרד הבריאות היא שהחשיפה לעופרת צריכה להיות מינימלית/אפסית ויש לצמצם ככל האפשר את חשיפת הציבור לעופרת במי השתייה. ספק מים שמפרסם מכרז למערכת מי שתיה חייב לדרוש שכל האביזרים, הצנרת והברזים יעמדו בדרישות . לצערנו הנושא עדיין לא מוטמע 5452 ת”י בתודעה של ספקי המים. חשוב מאוד שגם משתמשי הקצה הפרטיים יהיו מודעים להשפעה של הצנרת והברזים על איכות מי השתייה זאת כיוון שמי השתייה שעוברים בקרת איכות, עומדים בתקנים מחמירים ומפוקחים עד שעון המיםשלהם, עלולים לצבור מזהמים ולסכן את ציבור המשתמשים במידה ויגיעו לצנרת ואביזרים באיכות ירודה. חשוב שהצרכן הפרטי יידע כי כל אביזר או מוצר שהוא קונה לביתו בתחום המים, חייב לעמוד . חשוב לנו מאוד להעלות 5452 בדרישות ת”י את המודעות לנושא שעשוי להשפיע על הבריאות שלנו” בדיקות 5,700- בוצעו כ 2017-2019 “בשנים כמה בדיקות בוצעו לעופרת במי שתיה? לעופרת במי שתייה במערכות האספקה. מהתוצאות נמצאו תקינות - מתחת 99.5% מק”ג/ל). 10( לרמת הסף הקבועה בתקנות 567- באותן שנים נבדקו ריכוזי עופרת גם ב מתקני הפקה (מקורות המים) שונים ובכולם נמצאו תוצאות תקינות. איכות המים בישראל טובה מאוד וכל אזרח יכול לבדוק את איכות המים בישוב שלו באמצעות מערכת מקוונת באתר משרד הבריאות, המכונה “המים שלי”, המאפשרת צפייה בתוצאות הבדיקות המבוצעות במי השתיה, או בדוחות רבעוניים”. ״מוצרים המיובאים מארה״ב עומדים בדרישות איך מוודאים כי היבואנים מקפידים לייבא מוצרים העומדים בתקן? התקן האמריקאי אשר אומץ בתקן הישראלי. במוצרים המיובאים מאירופה קיימת שונות רבה ולכן יש לבדוק מוצרים אלו בקפדנות יתרה. יש מקום לשפר ולהגביר פיקוח בייבוא של מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה וכן בפיקוח “בשטח”- על אביזרים ומוצרים המותקנים או נמכרים בארץ. מוצרים אשר מחויבים על פי תקן רשמי מחולקים ל”קבוצות יבוא” שונות על פי רמת הסיכון הטמונה בהם, ואשר קובעות את רמת הפיקוח ודרישות הבדיקות על המוצרים המיובאים. כיום הרבה מהמוצרים הבאים במגע עם מי שתיה נמצאים בקבוצת יבוא בה הפיקוח אינו מספק ואנו פועלים לשנות את השיוך של התקנים הרלוונטיים לקבוצות ייבוא בהן הפיקוח מוגבר. כמו כן, אנו סבורים כי יש צורך ליזום בדיקות של אביזרים ומוצרים המותקנים או נמכרים בארץ ולהגביר את האכיפה על מוצרים אלו. התקן חשוב מאוד ואנחנו רוצים לעבוד על הטמעתו בציבור כדי שהמים יהיו בטוחים גם במטר האחרון בבית הצרכן״. , עטר עדות הבלנה מנהלת תחום מי שתייה, בת ילדים, תואר ראשון 3 , נשואה 44 במדעי החיים במגמת אקולוגיה בבן גוריון ותואר שני בהנדסת שנים במשרד 8 , סביבה בבן גוריון הבריאות, לפני כן, עוזרת מחקר במחלקה להנדסה כימית וסביבתית באוניברסיטת ייל. הקפדה על תקנה . עטר עדות 5452 סגנית ראש המערך הארצי לבריאות עירית הן ילדים והרבה נכדים. תואר 5 נשואה 63 הסביבה, בת ראשון בביולוגיה ותואר שני במדעי הסביבה באוניברסיטה במשרד הבריאות. 96 העברית. עובדת משנת 38 125 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |