הנדסת מים

מצב האגם מבחינה תכנונית עד היום אגם הכנרת מתבסס על אגן היקוות קילומטרים 2730- המשתרע על שטחשל כ רבועים. הכנרת עצמה מצויה במה שמוגדר 186- כבור טופוגרפי ושטחו של האגם הוא כ קילומטרים רבועים. עומקו המירבי הוא 25- מטרים והעומק הממוצע הוא כ 46 מטרים. הכנרת מנוהלת באמצעות הזרמה מתוכננת של מים על פי המפלסים. הזרמה כזו מתבצעת באמצעות המוביל הארצי או במהלך פתיחת סכר דגניה בדרום האגם. מפלסי האגם משפיעים על רוחב החופים. בשנים האחרונות החל מהלך של פעילות אכיפה להסדרת הפעילות בחופים האגם, עוד טרם אישור תכנית המתאר החדשה. במוקד פעילות זו עומדת יחידת אכיפה המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים. יחידה זו הביאה בין השאר להרס מבנים לא חוקיים שחסמו את הגישה למספר חופים. יש לציין שפעולות אלו הביאו לחילוקי דעות חריפים עם ישובי האזור שטענו שמדובר בפגיעה ביכולתם להתפרנס מהתיירות באזור האגם. בתי משפט לא קבלו טיעונים אלה ואשרו בכמה מקרים הרס בנייה בלתי חוקית כשהם נשענים על העיקרון של הצורך לאפשר נגישות לחופי האדם. היבט הנגישות קודם בתחילה בעיקר על ידי ארגונים אזרחיים כמו החברה להגנת הטבע. ארגון זה הוביל את יוזמת פריצת שביל סובב כנרת. עכשיו נסגר המעגל כאשר תכנית המתאר שאותה מקדמתהמדינה, מכירה בחשיבותשלשביל זה ואף מתכוונת להרחיבו. גם העיקרון של הימנעות מהוספת כפרי נופש על חשבון החופים התקבל במידה רבה. גם במקרה הזה היה זה מאבק ציבורי שחולל במידה רבה את השינוי. זאת אל מול מציאות שבה קבלו תכניות אלו אישורים בעבר ממוסדות התכנון והבנייה. המסר העיקרי של התכנית החדשה תכנית המתאר החדשה עוסקת במרחב הכינרת וחופיה בראייה רחבה. מטרתה לאפשר את מיצוי הפוטנציאל התיירותי הגלום במרחב הכינרת וחופיה, לאפשר שימוש הציבור במרחב החופים, תוך שמירה וטיפוח השטחים הפתוחים. הוא גם אמורה לסייע לשמר את הכינרת כמאגר המים של מדינת ישראל, לרבות תפקידיו הנמליים, לפתח ולשמר ערכי טבע ונוף, מטרת התוכנית שמירה וטיפוח השטחים הפתוחים, לסייע לשמר את הכנרת כמאגר המים של מדינת ישראל לרבות תפקדיו הנמליים, לפתח ולשמר ערכי טבע ונוף, אתרי דת, מורשת והתיישבות על בסיס עקרונות של תוכניות מתאר תקיפות ועקרונות תיכנון בר קיימא אתרי דת, מורשת והתיישבות, כל זאת על בסיס עקרונות של תכניות מתאר תקפות שונות ועקרונות תכנון בר-קיימא. התכנית משילה מעצמה שטחים גדולים שהיו כלולים הישנה ומתייחסת לשטח 13 בתכניתתמ”א מצומצם יותר שבזיקה ישירה לכינרת. במסגרת התכנית בוטלה הקמת שני כפר נופש המצויים בשטחים רגישים במרחב האגם. מדובר בחלק ממהלך כולל של עדכון תכניות מתאר ארציות לחופים שנעשה בשנים האחרונות וכלל גם עדכון תכניות לאורך חופי הים התיכון. החידוש העיקרי והמשמעותי ביותר בתכניתשל הכנרת הוא אופן הגדרה חדשני של חופי האדם. התכנית מסווגת אותם לארבעה סוגים וקובעתשיהיו מטרים. 50 בהם מגבלות בנייה ברצועה של תשעים אחוזים מהשטחים של חופים אלו מוגדרים כשמורים או כבעלי ייעוד של רחצה ופנאי. ק”מ מרצועת 31- קו חוף טבעי/שמור: כ מכלל רצועת החוף. 46% החוף, המהווים אזור בעל רגישות סביבתית גבוההשנועד לטיפוח ושיקום המצב הטבעי של השטח. ק”מ מרצועת 27- קו חוף פנאי ונופש: כ מכלל רצועת 40% החוף, המהווים החוף. אזור לפיתוח חופי רחצה, לפעילות פנאי וקמפינג. ק”מ 5- קו חוף בחזית ים כפרית: כ מכלל 8% מרצועת החוף, המהווים רצועת החוף. האזורים הנושקים ליישובים הקיימים לאורך הכנרת וגם בהם מותרת פעילות פנאי ונופש. ק”מ מרצועת 4- קו חוף בחזית ים עירונית: כ מכלל רצועת החוף. 6% החוף, המהווים התוכנית מגדירה את אזור החוף העירוני של טבריה וקובעת כי התכנון בו ייעשה ע”י תכניות מקומיות קיום פעילות שייט ושימור אתרי תרבות התכנית קובעת הוראות בתחום אגם הכינרת, לאזורים “מוטי תרבות ומורשת” המזוהים כבעלי חשיבות ארצית ועולמית, אזורים “מוטי נופש חופי”, אזור “מוטה פיתוח” ובאזורים המוגדרים כ- “נוף כינרת”. כמו כן נכלל בה , מסמך מנחה לשייט, מתוך ההבנה כי פעילות זו משפיעה על איכות המים והמערכות האקולוגיות. היא משפיעה כמובן על בטיחות הנופשים והמתרחצים ומהווה אמצעי לפעילות פנאי, נופש ודייג. מסמך השייט כולל סוגים שונים של פעילות שייט וקובע את מיקומםשל המתקנים, תנאי 41