הנדסת מים

מה קורה כשאוכלוסיות של אצות מתחלפות באגם לאומי חלופי אוכלוסיות האצות בכנרת הם בעלי חשיבות מכרעת לניהול העתידי של האגם ושמירה על איכות המים . ניהול נכון של האגם יחייב בין השאר תחלופה של המים הנמצאים בו, גם במחיר פתיחה זמנית של סכר דגניה משה גופן* אגם שעבר מהפך חיידקים כחוליים דחקו את הפרידיניום והתמקמו במקומו בתוך אוכלוסיית האצות (פיטופלנקטון). לא! זו איננה פשרה טריטוריאלית, זהו קרב בין יריבים על שליטה במערכת האקולוגית ושמה כנרת. אפשר אולי להגיד שנעשה טרנספר חלקי לפרידיניום עם אופציה פתוחה לזכות שנים 25- השיבה. אז מה קרה? מזה כ הכנרת השתנתה והיא שונה מזו שהכרנו עד אמצע שנות התשעים. שינויים לא מעטים התרחשו במערכת הזאת שאחד המרכיבים הדרמטיים ביותר שלהם הוא שינוי ההרכב של אוכלוסיית הפיטופלנקטון, האצות המיקרוסקופיות: שנים ארוכות של מחקר בכנרת הפגישו אותנו כל שנה מחדש בפריחות הכבדות של אצה בשם פרידיניום שנמשכו מהמחצית השנייה של חודש מרץ עד למחצית השנייה של חודש יוני. הפריחות (פריחת אצות היא התרבות פתאומית ומהירה מאד) הללו היו כל כך כבדות עד ששימשו כגורם מרכזי בתוך מערכת גלגולי החומר האורגני מחוליה לחוליה בתוך רשת המזון העוברת בין אצות לסרטנים מיקרוסקופיים לדגים, שקיעה לקרקעית וגם שינויים כימיים או כאלה הנעשים על ידי בקטריות. די אם נזכיר שבתקופה זו של פריחות הפרידיניום 120,000- מתוך כלל הפחמן האורגני של כ טון שאצות בכנרת היו מקבעות בתהליך ההטמעה (פוטוסינטיזה) בשנה כמחצית הכמות הייתה מקובעת על ידי פרידיניום והשאר על ידי אצות אחרות. ההופעה הקבועה של הפרידיניום הייתה לנו מעין סימן זהות שנתי קבוע לאפיון אקולוגי של הכנרת. כבר בראשית המחקר נמצא גם מינים המצויים באופן 19 שיש דג אחד מבין טבעי בכנרת, אמנון הגליל שמו, שיודע טוב יותר מכל הדגים האחרים באגם לנצל את הפרידיניום כמקור מזון. ומדוע יכולתו זאת מיוחדת כל כך? זאת משום שהתא החי של אצה זו מכוסה במעין שריון עשוי שני חצאי כדור שכל אחד מהם מורכב מלוחיות קשות עשויות פחמימה רב-סוכרית ומי שאינו מסוגל לפצח את המעטה הזה לא יפיק כל תועלת מזונית מתאי האצות אפילו אם יעברו דרך כל מערכת העיכול שלו. זה מה שקורה למשל לסרדינים. הסרדינים הם הדגים הנפוצים ביותר בכנרת ובזמן פריחת הפרידיניום היו כל הרבה תאים צפופים במים כך שלא ניתן היה על ידי שום דג לפתוח אז את פיו לצורך חילוף מים ונשימה או לצורך תזונה מבלי שיכנסו אלפי תאים של פרידיניום לתוך המעייםשלו.כך מצאנו מעיים של סרדינים מלאים בתאי פרידיניום שלמים ובלתי מעוכלים אבל רק אמנון הגליל היה מסוגל לפצח את המכסה המשוריין של התאים ולעכל את היתר. החידקים הכחוליים המכונים גם אצות כחוליות מייצרים רעלנים המסוגלים לפגוע קשה בבריאותם של בעלי חיים וגם באדם *פרופ’ משה גופן, מיג”ל בעבר חוקר בכיר ומנהל המעבדה לחקר הכנרת 44 125 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==