הנדסת מים

נראים יפה הסימנים לראשיתם של שינויי האקלים כשהחלה בשנות התשעים הירידה החזקה 1 . באיור 3 איור בכמות הגשם ובספיקה של הירדן בהתאם. )4 מיליון מע”ק 670 , נראה שכאשר הספיקות בירדן גבוהות מאד (מעל 2,3 , באיורים 3 . ובהתאם להערה 4 איור מיליון מע”ק בשנה ; 670 , נראה שכאשר הספיקות בירדן גבוהות מאד (מעל 2,3 , באיורים 3 ובהתאם להערה , רואים שהירידה החזקה בעומסים של החנקן והזרחן 4 ,3 מלמעק”ש) הריכוזים של החנקן והזרחן יורדים. באיורים בירדן התחילה בשנות התשעים. שיטפונות חריגים בעוצמה גבוהה אינם גורמים לתרומה נוספת לריכוז של החנקן והזרחן במים אלא אפילו הריכוז יורד. 47 חד-שנתית בעקבותיה. כמובן שכתוצאה מחריגות הידרולוגיות הייתה גם עליית מפלס בהתאם אבל לא הייתה לה השפעה ישירה רב-שנתית על הרכב הפיטופלנקטון כי לאחר מכן החיידקים הכחוליים המשיכו להיות דומיננטים בשניםשלאחר מכן. לעומת זאת מאזני המלח בכנרת משחקים על פי כללים שונים לגמרי. מקורות אספקת המלח לאגם הן תת-ימיות מקרקעית האגם ואין להן קשר לגובה המפלס והלחץ ההידראולי. אם יש יותר גשם ובעקבותיו יותר זרימה באקוויפרים תת-קרקעיים המתנקזים אל הכנרתמגיע יותר מלח דווקאבזמן שהמפלס גבוה יותר. לכן, אם אין תחלופת מים, כמות המלח במי האגם עולה בהדרגה. דוגמא טובה לכך היא מדיניות המפלסים שהייתה ) כאשר 1968–1948( שנה 20 במשך הוציאו מהכנרת פחות מים ממה שנכנסו, המפלס עלה רב-שנתית בלמעלה משני 400– ל 275- מטרים והמליחות עלתה מ מיליגרם כלוריד לליטר. ההיקוות מגיע כחלקיקים מרחפים וכמומס במי הירדן ומיד עם כניסתו אל הכנרתמרבית pH החלקיקים שוקעים לקרקעית. בגלל ה– הגבוה בכנרת ובגלל שפע הסידן המצוי בה מתחבר הזרחן המומס אל הסידן ושוקע אל הקרקעית כקומפלקס בלתי מסיס של סידן- זרחני. ההשפעה שיש לשינויי אקלים על הכנרת היא ירידה דרמטית בזמינות החנקן ובעקבותיה היעלמות הפרידיניום והתרבות החיידקים הכחוליים.יש לזכור גם אתתרומת התערבותו של האדם בהפחתה מסוימת של חנקן מעומסי הכנרת מתוך כלל חמרי הדשן שמקורם באגן ההיקוות. זאת, כתוצאה מהפעילות המבורכת של ביצוע “פרוייקט החולה” לשיקום הרס קרקעות הכבול יחד עם סילוק ביוב וצמצום בריכות הדגים באגן ההיקוות. להתפתחויות שהתרחשו במשך השנים האחרונות בכנרת , בתקופה 25 של מחסור בשפיעת מים וירידת מפלס, היו גם כמה מקרים חריגים של שפע הידרולוגי שהביאו איתם גם אספקה מוגברתשל חנקן והתפרצות חריגה של פריחת פרידיניום המלצות לעתיד על פי הדברים המוצגים כאן מסתמנים כמה כיוונים של המלצות אפשריות לעתיד. ) להוסיף חנקן לעומסי היבוא אל הכנרת 1 ולהפחית מהם עומסי זרחן; ) לקיים מדיניות של תחלופת מים 2 מקסימלית בכנרת על ידי מדיניות של סכר פתוח במידה וצרכים של אספקה יאפשרו זאת גם במחיר של הורדה מסוימת של המפלס; ) לקדם בברכה תכנית שכבר נמצאת 3 בביצוע של הזרמת מים מותפלים אל הכנרת; ) כדי להאט או אפילו לעצור עליית 4 המליחות נראה כי תגבור תחלופת מים באגם תוך קיצור זמן השהייה והזרמת מים מותפלים לכנרת יחד עם המשך ביצוע לכידת נביעות מלוחות תת-ימיות יקדמו זאת. אשר לרקע ולהמלצות בנושאי ממשק דייג בהזדמנות אחרת.