הנדסת מים

בקרקעית הבריכה שותלים צמחים המהווים אגנים ירוקים והם אלה שאחראים לתהליך טיהור מי השפכים. צמחים אלו מסוגלים להתפתח בסביבת מי שפכים ומתאימים להשתרשות במצע רדוד ועשיר במים 50 125 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | השימוש העתידי באגנים אחת לחודש נערכות בדיקותקפדניות בנוגע לטיב המים במפעל על מנת לוודא כי אכן שימוש חוזר במים לא מזהם את קרקעות המפעל ולא מהווה מפגע תעבורתי. בשיטה זו ניתן להזרים מדי יום עשרות אלפי ק”ב מים ביום. המערכת אינה דורשת אחזקה, אין הוצאות על אנרגיה וחומרים, ואין חשש מתקלות בתפקוד האגן. איכויות הקולחים המתקבלים הנן גבוהות ביותר, ובאירופה הם אפילו מאושרים להזרמה לנחלים. למרות היתרונות הברורים והפופולריות הרבה לה זוכה גישת האגנים הירוקים בעולם, מדובר בשיטה חדשה יחסית לטיהור שפכים קהילתיים, והשימוש בה בארץ אינו נפוץ. היא נמצאת בשימוש בין היתר בקיבוץ נאות סמדר שמטהר את מי השפכים של הקיבוץ ושפכי הרפת. כמו כן מי השפכים של הערים הוד השרון וכפר סבא עוברים גם הם טיפול וניקוי ומשמיש אותם מחדש כמי קולחים נקיים במט”ש - מכון לטיפול בשפכים. לאחר הטיפול במט”ש מוזרמים השפכים אל האגנים הירוקים לטיפול נוסף, לפני כניסתם לנחל הירקון. אך לא די בכך. בעולם הרחב היא מוכרת ומקובלת בקרב העוסקים בטיהור מים ובאיכות הסביבה. בישראל, למרות יתרונותיה האקלימיים והאחרים, לא נעשה כמעט דבר ליישום השיטה. בשל היותה שיטה חסכונית בעלת עלויות נמוכות, ניתן היה לצפות ששיטה זו תופעל במפעלים נוספים, במתקנים נוספים של עיריות דוגמת בריכות עירוניות, חברות באדמות חקלאות ועוד. יש לזכור כי בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והצריכה הגבוהה אל מול מקורות מים מוגבלים ומספר שנות בצורת רצופות. כידוע, כמות המים הניתנת להפקה ממאגרי המים של מדינת ישראל, מוגבלת. כדי למנוע פגיעה במקורות המים, יש להנחיל את השיטה הזו על מנת להתגבר בעתיד על המחסור. מקורות מים ואזור התעשייה בנאות חובב מאת צפריר רינת דרך ארוכה עברו הגורמים האחראים על הפעילות בנאות חובב בכל הקשור לדאגה למקורות מים. ראשיתה בבעיות זיהום קשות ובתשתית לא מתאימה וסופה במעבר לדור חדש של מתקנים וטכנולוגיות שהקטינו מאד את הסיכון למקורות המים הטבעיים באזור. כאשר החל אזור התעשייה לפעול בשנות השמונים של המאה שעברה, לא היתה תשתית מתאימה למניעת דליפת שפכים. הם זרמו דרך סדקים בשכבות הקרקע וגרמו זיהום חמור של מי תהום. בנוסף התרחשו דרך קבע דליפות מבריכות טיפול השפכים של המפעלים באזור. מדובר בשפכים שהכילו ריכוזים גבוהים של מלחים ומזהמים מסוגים שונים. בסופו של דבר נבעו מי תהום מזוהמים אל נחלי האזור וכך התפשט הזיהום. עם הזמן הלכה ונבנתה תשתית מתקדמת יותר שכללה החלפת צנרת והקמת מערכת בריכות מתקני טיהור שפכים חדשים. כתוצאה מכך הלך ופחת היקף הזיהום. כיום יש לכל מפעל מתקן טיהור המיועד לטיפול בשפכים היחודיים שלו. זאת לעומת מערכת בריכות השפכים המרכזית שלא הוכיחה את עצמה בעבר. בריכות השפכים הישנות יובשו עם הזמן ועברו שיקום. השטח של אחת מהן הפך למתקן הפקת חשמל מאנרגייה של השמש ובכך נסגר מעגל והשטח שהיה מוקד לזיהום הפך לאתר מהווה פתרון סביבתי.