הנדסת מים

18 126 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | המתמחים בתחום חשוב זה, מנהלים משק סגור ומפוקח, מצמצמים את פחת המים ומשדרגים את משק המים העירוני. אנו פועלים כל העת לייעל ולהפחית עלויות במשק. תיקון החקיקה האחרון שעבר, מורה לצמצם את מספר תאגידי המים . עם זאת, מרכז 30 למספר שלא יעלה על השלטון המקומי והתאגידים עצמם, מתנגדים נחרצות ליישום מהלך זה בכפייה. לשם כך, בימים אלו, צוות משותף למשרד משאבי המים, משרד האוצר, משרד הפנים, רשות המים ומרכז השלטון המקומי, פועל לגבש הסכמות בכדי לפתור את סוגיית תאגידי המים. המטרה היא לסיים את הליך התאגוד, כך שמשקי המים של הרשויות שטרם במספר, ייכנסו תחת 24 , הקימו תאגיד תאגידים קיימים. במקביל, תאגידים אשר ניצבים בפני קשיים שונים, חלקם קשיים אובייקטיביים, אשר גורמים לתאגיד להתנהל בצורה פחות יעילה, יעברו לניהול של תאגיד מוביל. כמו כן, נרצה למצוא פתרון לרשויות המקומיות מעבר לקו הירוק, באופן של הקמת תאגיד אזורי ביו״ש, או פתרון אחר שיתאפשר במסגרת החוק. באופן זה, כלל אזרחי המדינה יקבלו שרות מתאגיד מים מקצועי, ואנו נייעל ונפחית עלויות, באמצעות מיצוי יתרונות לגודל ומינוף תאגידים טובים וחזקים שינהלו תאגידים אחרים. ישנה ביקורת ציבורית על תפקוד התאגידים ואנו בוחנים את הנושא כל העת. ישנם מקרים של חשבונות גבוהים, שנבדקים וככל שמדובר בטעויות – הנושא מטופל. אנו ערים לביקורת הציבורית הקיימת על חלק מהתאגידים, ופועלים לפתור בעיות ותלונות. כאמור, אני מקווהשבשנה הקרובה, נגיע ליישום פתרון מוסכם, לטובת משק המים העירוני. לאחרונה, הקים שר משאבי המים, זאב אלקין, וועדה ציבורית לבחינת תפקוד תאגידי המים והתלונות הקיימות כנגד התאגידים, כגון חשבונות מים גבוהים, נזילות ועוד. במסגרת הוועדה, נוכל למצות את התלונות ולהציע פתרונות שונים וכן לבחון הצעות שונות לממשק שבין האזרח, הרשות המקומית והתאגיד״. על מחירי המים לחקלאות ותוכנית לאומית למשק המים מ״מ מנכ״ל משרד משאבי המים מדבר על מנגנון תמיכה בחקלאים בתשובה לשאלתנו על מחירי המים ובאשר לתוכנית רב שנתית למשק המים הוא אומר “זו אחת המשימות .״2021 העיקריות שלנו בשנת מחירי המים לחקלאות גוררים טענות קשות בקרב החקלאים, מדוע המשרד לא פועל בנושא זה ומנסה להגיע לפתרונות זולים יותר שיאפשרו לחקלאי הישראלי לפעול באווירה כלכלית טובה יותר? לחוק המים, אשר אושר לפני 27 “תיקון כשנתיים בכנסת, השווה למעשה את תעריפי המים לחקלאות בכל הארץ. זאת, כחלק ממהלך להכנסת היטלי ההפקה, שעד אז היו עוברים לקופת המדינה, לתוך משק המים. עדיין, משק המים הביתי מסבסד את ענף החקלאות בהיקף מוערך של מלש״ח בשנה. ברור, שיש 300-400- כ לשמור על ענף חקלאות יציב בישראל – יש בכך יתרונות של בטחון תזונתי, שמירת קרקעות, חזות פני המדינה ועוד. עם זאת, יש למצוא את האיזון המתאים בין כלל הצרכים ושני המשקים. ענף החקלאות עבר התייעלות מרשימה בעשרות השנים האחרונות, הן בעלויות כח אדם, במיכון ובשימוש יעיל במים. עם זאת, המצב בו משק המים הביתי מסבסד את ענף החקלאות, צריך לבוא לידי פתרון. מדובר בסוגיה מורכבת, כיוון שהמים מהווים אחוז משמעותי בעלויות הגידול, לפחות בחלק מן הגידולים החקלאיים. יש לגבש ולאשר תכנית אב לחקלאות, המגדירה את הצרכים של ישראל לעשרות השנים הבאות, לאתר היכן יגדלו החקלאים את התוצרת הנדרשת, ולמצוא פתרונותשונים על מנת לצמצם את הסבסוד האמור. גובה הסבסוד, ככל שיוחלט על כך, צריך להיקבע על ידי קובעי המדיניות. כצעד משלים, יש ליצור מנגנון של תמיכה ישירה בחקלאים, לעודד גידולים בעלי מתח רווחים גבוה, תוך שמירה על העקרונות שהוזכרו לעיל. כיום, עם הגידול המשמעותי ביכולת ההתפלה והמחיר שקיבלה המדינה למ״ק מים 2 בהצעה הזוכה במתקן שורק מותפלים, יש לבחון ביצוע מהלך של ביטול מכסות המים לחקלאות. הדבר יאפשר לחקלאים וודאות גבוהה ויעודד אותם לנטוע גידולים המצריכים אופק ארוך יותר. כמובן, שעל המהלך להתבצע תוך בחינת מצאי המים העתידי, האפשרות לספק את הביקושים ומהו מחיר היעד״. האם יש צורך לתכנן תוכנית ארוכת טווח למשק המים בישראל, תוך התחשבות במשתנים, אקלימיים, סביבתיים ופוליטיים? “כן, בהחלט, אנו רואים ששינויי האקלים חברת מקורות ושינויים ארגוניים במשק המים חברת מקורות עוברת שינויים, איך לדעתך החברה צריכה להיראות ולפעול בסוף המהלכים הנערכים בה כיום? “אכן חברתמקורותעברהבשניםהאחרונות רפורמות משמעותיות. לפני כשנה וחצי, הובלנו החלטת ממשלה, אשר קידמה התייעלות בחברה. מחד, היא צמצמה את מספר העובדים, הקטינה את העבודות המועברות לחברה הבת – שחמ, ומאידך – הוחלט על גידול משמעותי בתכנית הפיתוח ₪ מיליארד 1- הרב שנתית של החברה, מכ מיליארד. לשמחתנו, בשנים 1.5- בשנה, לכ , עמדה החברה כמעט בכל 2020- ו 2019 יעדי תכנית הפיתוח, וביצעה פרויקטים משמעותיים. בשנים הקרובות, צפויים פרויקטים גדולים נוספים, כגון השלמת הקו החמישי לירושלים, שכולל את המנהרה ק״מ 13- הארוכה בישראל, באורך של כ ,₪ מיליארד 2.5- ובהיקף פרויקט של כ השלמת חיבור מתקני ההתפלה החדשים למערכת הארצית, חיבור הכינרת כך שניתן יהיה להזרים אליה מים מותפלים – פרויקט המכונה “המוביל ההפוך״, חיבור בקעתהירדן למערכת הארצית ועוד. החברה גם רשמה למסחר את אגרות החוב שלה, צעד שיגביר שקיפות ויסייע להוזלת עלויות הגיוס. עלות מתעריף 19%- פעילות החברה עולה לכ המים, שיעור משמעותי אך נמוך מחלק מהמרכיבים האחרים. אנו מצפים מהחברה להתייעל כל העת ולהפחית עלויות, דבר שיסייע להוזלת התעריף, לזרז ביצוע פרויקטים ולהתמקד בתחום הולכת המים, ביצוע קידוחי מים ועוד. במקביל, סוכם כי החברה תצא ממגזר הקולחים, לבד ממספר מצומצם של מפעלים, תמכור את מתקן ההתפלה באשדוד ובכך תוכל להתמקד בביצוע פרויקטים בתחום המים. המשרד דוחף כל העת לצמצום עלויות וייעול במשק המים, על מנת להוזיל את תעריף המים״. מה הם הצעדים הנדרשים כדי להשלים את הארגון מחדש של תאגידי המים והביוב וכיצד לדעת המשרד יש לקדמם וזאת לנוכח הביקורת על תפקודן ? “בשנים האחרונות, נמצא נושא תאגידי המים בכותרות לא מעט. מספר תיקוני חקיקה עברו, אך חלקם לא יושם. ראשית, דומה כי הקמת תאגידי המים סייעה רבות למשק המים. הוקמו גופים מקצועיים,