הנדסת מים

נזקי הגשמים הראשונים בשירו של עלי מוהר “שיעור מולדת״ הגשם משול ל״וילון שקוף על פני העמק״ - תיאור מקסים ורומנטי לתופעה משמחת ומרעננת אחרי חודשים ארוכים של קיץ ישראלי חם ויבש. אלא שבשנים האחרונות הפך הגשם, ובעיקר הגשם הראשון של החורף, למכה כלכלית לערים רבות ברחבי הארץ שכושלות בהתמודדות עם נזקיו לרכוש, לנפש ולסביבה. כתוצאה מכך במקום לשמוח על בואו אנו חרדים מנזקיו. לתופעת הגשם “הקטלני״ יש מספר סיבות, שכולן תוצאה של אוזלת ידן של רשויות, ממשלות וגם אנשים פרטיים. הכשל הראשון הוא בהתמודדות עם הנגר העירוני – המים שבמקום לחלחל לקרקע מצטברים ברחובותהערים וגורמים לשטפונות ולנזקים. למרותשמדובר בתופעה ידועה החוזרת על עצמה שנה אחרי שנה, לא רק שהרשויות אינן מנסות להתמודד איתה, אלאשבמקרים רבים הן מנציחות את קיומה. הכשל השני נובע מהתמודדות לקויה עם נושא עודפי הקולחים הזורמים לנחלים ולים וגורמים איך מונעים מגשמי ברכה להפוך לקללה גשמי החורף הראשונים המגיעים לקרקע והופכים לנגר עילי פוגשים בדרך שלל זיהומים ותשתיות לקויות. הם הופכים לא פעם ממקור חיים לנשאי זיהום הפוגע בנחלים ובחופים. על הרשויות המקומיות והממשלה לפעול כדי לשנות מציאות זו דליה טל, רכזת תחום נחלים בעמותת צלול לזיהום נחלים, לפגיעה במגוון האקולוגי ולסגירתחופי רחצה למשך שבועות וחודשים ארוכים למגינת ליבם של ספורטאי החורף המחכים בכיליון עיניים לגלי החורף. חשוב לזכור, אם לא נתמודד עם כשלים אלה כעת, השפעתם רק תלך ותגבר בעקבות הגידול באוכלוסייה, הבינוי הנרחב ושינוי האקלים שיגרום למטחי גשם עזים, להפסקותארוכות בין אירועי הגשם וליותר תופעות של “גשם ראשון״ השוטף לנחלים ולים את כל השמנים, הדלקים, גללי בעלי חיים ופסולת שהצטברו ברחובות הערים. 26 126 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |