הנדסת מים

שיאפשרו לקבל החלטותמיטביות. עוד מוטל על הרשויות לכלול בחוק התכנון והבניה דרישה מפורשת למתכננים לערוך סקר גיאו-הידרולוגי לפני התהליך התכנוני, ולא בסופו, כמקובל כיום, שיקבע היכן נמצאים המקומות הרגישים להחדרת מים. בדרך זו יוכל המתכנן לאתר את המקומות שבהם מומלץ לבנות שכונות ואת המקומות בהם מומלץ להקים דווקא גינה ציבורית או פארק המסוגל לקלוט את המים. בנוסף, המדינה צריכה להתנות מתן היתרי בניה לשכונות חדשות ומתחדשות בקיום פתרונות לצמצום הנגר, תוך הטלת האחריות על המתכנן. כיום מקובל לדרוש מהמתכנן להחדיר את המים לקרקע, אלא שהדבר אינו אפשרי בפרויקטים רבים, במיוחד כאשר הבניין תופס את כל שטח המגרש. מתן שיקול דעת למתכנן תגרום לו למצוא פתרונות יצירתיים. אפשרות נוספת היא לשקול 10 מתן הנחה מהיטל תיעול, שכיום עולה שקל לכל 20- שקלים לכל מ״ר מגרש ו מ״ר בניה, לבעל נכס שיוכיח שהוא מקים תשתיות המונעות את החיבור למערכת הניקוז העירונית (מרזבים מתקדמים, גינה מחלחלת, מאגרי מים ועוד). מנגד, על בניין הכולל מרתפים וחניות הבנוי עד לגבולות המגרש ואינו מאפשר למי הנגר לחלחל לקרקע, יש להטיל היטל תיעול גבוה יותר, שיבטא את תוספת הנטל על המערכת העירונית. עובדה זו תגרום ליזמים לשקול אימוץ אמצעים לטיפול בנגר ולרוכשי הדירות לדרוש אותם. לא פחות חשוב, על הרשויות מוטל להגדיר נהלי תחזוקה למערכת הניקוז הכוללים ניקוי נרחב של העיר מפסולת לפני הגשם הראשון: בדלי סיגריות, גללי כלבים ופסולת פלסטיק ולהתקין מלכודת פסולת על פתחי הנקזים העירוניים כדי למנוע את הגעתה לים, כפי שמקובל במספר מדינות בעולם ובראשון אוסטרליה. תפקיד הרשויות והציבור הרחב הרשויות צריכות לעודד הקמת גינות קולטות גשם, לשמור מספיק מקום לפארקים ולבריכות חורף הקולטות את הנגר ובאותה עת מאפשרות חיים לצמחיה ולבעלי חיים בליבו של השטח העירוני. גינות מסוג זה הוקמו בהרצליה, במועצה האזורית לב השרון, בתל אביב ועוד והן מתפקדות לא רק כקולטות נגר יעילות, אלא גם כמקום בילוי לתושבי הערים הצפופות הכמהים לכל טיפה של טבע. עוד אפשר להתקין ביופילטרים לשיפור איכות הנגר לשם החדרתו לקרקע ולשם מניעת הזיהום, נגר העירוני – מכה שרק תלך ותגבר ברחבי הארץ נבנותשכונותחדשות ונסללים כבישים מבלי לקחת בחשבון את קיומו של הנגר העירוני, כאילו אנחנו מדינה נטולת גשם שבה קיץ נצחי. בהרצליה בנו את תחנת הרכבת על פשט ההצפה של נחל, בנהריה בנו שכונה וקניון עלאפיק נחל הגעתון. הצפות כתוצאה מגשם חוזרות על עצמן גם בכפר סבא, רעננה, אשדוד וערים נוספות. ככל שערים אלה יגדלו ויתפשטו על פני עוד ועוד שטחים פתוחים והמדינה תסלול עוד ועוד כבישים, כך תגדל כמותו. גם כשהנגר לא גורם לפגיעה בנפש ולרכוש, הוא גורם לזיהום קשהשל הנחלים והים, כשהואמזרים לנחלים ולים זיהום ממגוון מקורות. צרה גדולה נוספת נובעת מחיבורים בין מערכות הביוב ומערכות התיעול בשכונות הוותיקות בערים רבות ברחבי הארץ. כתוצאה מחיבורים אלה הגשם חודר למערכות הביוב המזרימות אותו למכונים לטיפול בשפכים. מי הגשם שמגיעים למכונים מחבלים בתהליך הטיפול וגורמים להם להזרים את השפכים לסביבה, לנחלים ולים. התוצאה היא כמות גדולה של חיידקים בנחלים ובחופים המחייבת את סגירת החופים לרחצה עם כל גשם. דרכי התמודדות הניסיון העולמי מלמד שכדי לטפל בנגר, לצמצם את כמותו ולמנוע את זיהומו יש צורך בשילוב כוחות ממשלתי, עירוני וציבורי. הטיפול בנגר מתחיל עוד בשלב התכנון של כבישים ושל שכונות מגורים שימנע את יצירתו. אמנם המתכננים מחויבים להגיש נספח ניקוז, אך מתבררשלאאחתהתוכניות שגויות ואינן מבוססות על נתוני אמת והתוצאה היא הצפות וזיהום. כדי לשפר את איכות התכנון על השירות המטאורולוגי וההידרולוגי לפרסם מפות של עוצמות גשם וכמויות נגר בשיטת חישוב אחידה ומחייבת, שתסייע למתכננים לקבל החלטות נכונות עוד בשלב התכנון הראשוני. על התחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות לעדכן את מפת הקרקעות ולפרסם טבלה של תכונות פיזיקליות של הקרקע 27 2020 הוד השרון נובמבר >> 30 המשך בעמוד