הנדסת מים

30 126 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | שיפור הקישוריות בין המאגרים השונים, שיאפשר לנייד קולחים ממאגר מלא למאגר שנותרה בו יכולת אגירה. שיפור הקישוריות, בעיקר באזור שמדרום לנחל האיילון, הוא אתגר שעל רשות המים לקחת על עצמה ברצינות במטרה למנוע את הזרמות הקולחים לנחלים ולים עוד שנים רבות. בעיה כואבת נוספת היא איכותם של 2005- הקולחים. החלטת ממשלה מ - “שדרוג מי קולחים לאיכות השקיה ללא מגבלות ולהזרמה לנחלים״, קבעה שיש חובה לפעול לשדרוג מתקני טיהור השפכים (מט״שים) לרמת טיפול שלישונית, שמייצרת מים המאפשרים השקיה ללא מגבלה, בתוך עשור. חמש שנים לאחר מכן אישרה הכנסת את “תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחים וכללים לטיהור ״ (תקנות ענבר) 2010 – שפכים) תש״ע שנועדו להבטיחשאיכות הקולחים לא תפגע בבריאות ובסביבה. למרות החלטות אלו רק מהשפכיםמטופלים לרמהשנקבעה 40%- כ ושנה אחרי שנה מגישים המט״שים בקשות לוועדת החריגיםשבאחריות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות במטרה לדחות את מועד השדרוג. העובדה שהוועדה אינה מטילה סנקציות על סרבני השדרוג גורמת לכך שלמעלה ממחצית מהמט״שים טרם מהמט״שים המוגדרים 42%- שודרגו ו שלישוניים אינם עומדים בפועל בתקנות. שתי בעיות מרכזיות נובעות מהעובדה שלא כל השפכים בארץ מטופלים לאיכות שלישונית: הראשונההיאשהשקיהבקולחים שאיכותם נמוכה גורמת לזיהום הקרקע, הנחלים והים. השנייה נובעתמהעובדהשאם מאגר מקבל שני סוגי קולחים – באיכות שניונית ובאיכות שלישונית - כל הקולחים הופכים שניוניים וכשהם מוזרמים לנחלים הם גורמים לזיהום ולסגירת חופים לרחצה, בנוסף לבזבוז כספי הציבור שהושקעו בטיפול השלישוני. השיפור באיכות הקולחים לא נועד בכדי להזרימם לנחלים ולים. הנחלים הם לא צינור ביוב ואסור להתייחס אליהם כאל כאלה. אולם לשדרוג המט״שים תהיה השפעה חיובית על בריאות הסביבה כולה ובמיוחד על איכותם של הגידולים החקלאיים. איכות נמוכה של קולחים גורמת לסיכון החקלאים, לפגיעה ביבולים ולאי-שימוש בהם לצרכי חקלאות. כדי להתמודד עם הסיכון הזה הגיע הזמן לסיים את עבודת ועדת החריגים באמצעות קביעת מועד מוסכם להשלמת הטיפול השלישוני ולהתחיל להפעיל סנקציות כנגד מי שלא יעמוד בו. כפי שנעשה בכפר סבא ובת ים. אמנם בישראל, בניגוד למקומות רבים בעולם, המים אינם רכושהרשויות המקומיות, עובדה שאינה מעודדת אותן להחדיר מים לקרקע, יתכן שאימוץ שיטה של תמריצים והטבות לרשויות תוכל לפתור מכשלה זו. גם הציבור יכול לתרום את חלקו - להתקין מרזבים המזרימים מים לגינה ולא למערכת התיעול העירונית, להקצות שטחי חלחול בגינה הפרטית, להעדיף רכישת דירה הממוקמת בשכונה המטפלת באופן עצמי בנגר וגם למנוע את זיהום המרחב העירוני באשפה, גללי בעלי חיים ובדלי סיגריות. אמצעים פשוטים שיתרמו למניעת הצפות וזיהום הנחלים והים. לשם כך על הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה להשקיע בהסברה ובמתן הטבותאך אין ספקשבטווח הארוך השקעה זו תתברר כמשתלמת. מחסור במאגרי קולחים סיבה נוספת לזיהום הנחלים והים בתקופת החורף היא המחסור במאגרי הקולחים הנובע מהחלטת משרד האוצר ורשות המים לסייע במימון להקמת מאגרים חדשים רק להתאגדויותמרחביות, לאחרשבעבר הסיוע ניתן גם ליישובים בודדים. מכיוון שיישובים רבים התקשו לייצר התאגדויות, התוצאה הייתה, כצפוי, עצירה מוחלטת של הקמת מאגרים חדשים בכל רחבי הארץ למשך כחמש שנים. בינתיים האוכלוסייה בישראל בשנה, מהשמעלה 1.8%- גדלהבקצבשל כ את צריכה המים וייצור השפכים, שבהיעדר מתקני אגירה זורמים דרך הנחלים לים. וכך בכל סתיו, עם תום עונת ההשקיה, מגיעות לוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל בקשות רבות להזרים קולחים לנחלים בשל מחסור בכושר איגום. מט״ש איילון היה הראשון השנה ואחריו צפויים להגיעעוד רבים. 2020-2019 על פי נתוני רשות המים, בין קמו או נמצאים בשלבי סיום מספר מאגרים מיליון מ״ק: בלהב, 20 חדשים בנפח כוללשל גת, עין החורש, רמת מנשה, מעברות, רמת השרון וניצנים. בתכנון נמצאים מאגרים נוספים: ביסודות, פלמחים, עין גדי, חולית, נען, אייל, מבואות ירושלים, הבונים ובית ניר, מיליון מ״ק. אם מאגרים אלה 19 בנפח של אכן יוקמו צפוי צמצום בהזרמות הקולחים במישור החוף ובאזור השרון והכרמל ואילו בשאר האזוריםתמשך ההזרמה. בכל מקרה, ספק אם ניתן לצמצם את הפערים על רקע הגידול באוכלוסייה והצטמצמות החקלאות. אתגר נוסף שניצב בפני רשות המים הוא על הרשויות מוטל להגדיר נהלי תחזוקה למערכת הניקוז הכוללים ניקוי נרחב של העיר מפסולת לפני הגשם הראשון: בדלי סיגריות, גללי כלבים ופסולת פלסטיק ולהתקין מלכודת פסולת על פתחי הנקזים העירוניים כדי למנוע את הגעתה לים, כפי שמקובל במספר מדינות בעולם ובראשון אוסטרליה 27 המשך מעמוד >>