הנדסת מים

33 מיותר של מערכות אקולוגיות כתוצאה מזיהום או מחסור במים ועוד. תחום נוסף בו ישראל מחזיקה בשיא עולמי הוא אובדן מים במערכות עירוניות. בעוד שבישראל אובדים אחוזים בודדים של מים במערכות האספקה העירוניות הרי שבמדינות אחרות בעולם זה יכול להגיע לעשרות אחוזים. הפרדוקס הוא שלעיתים מדובר במדינות צחיחות וצמאות למים שהעדר מים זמינים בהן מכביד עליהן באופן משמעותי. דוגמא קרובה היא ירדן שמאבדת כמחצית מימיה כתוצאה מנזילות ואובדן מים במערכות ההובלה שלה. בישראל פותחו מגוון רחב של טכנולוגיות ושיטות למנוע אובדן מים במערכותהאספקה, איתור נזילותבאמצעות חישה מרחוק ועוד שלו היו מיושמים באופן רחב בעולם היו תורמים משמעותית לצמצום השלכות משבר האקלים. בצורך גובר לפתרונות מעשיים למשבר האקלים: הן הפחתה וצמצום של פליטת גזי חממה (מיטיגציה) והן של הסתגלות למשבר האקלים והשלכותיו (אדפטציה). בהקשר זה, גם בניית חוסן כלכלי, פיננסי, תזונתי, חקלאי, קהילתי ,עירוני, לאומי ועוד הינם קריטיים לשגשוג ושרידות של האנושות בתנאים הולכים ומתעצמיםשלשינויי אקלים ומשבר סביבתי חריף. זו יכולה להיותשעתה הגדולה של מדינת ישראל. הזדמנות נדירה למצב את עצמה בחזית מספקי הפתרונות לטובת העולם, לבניית חוסנה היא, לחיזוק כלכלתה ולשיפור תדמיתה. תרומת החקלאות המקומית לחקלאות הישראלית שם דבר בעולם כולו, והיא יכולה לספק חלק משמעותי מהפתרונות הדרושים להאכלת עולם שאוכלוסייתו גדלה בהתמדה, ומאידך אספקת המזון והמים שלו מאוימות יותר ויותר בשל משבר האקלים, מחסור במים ותהליכי המדבור. חקלאות מדייקת, השקיה בטפטוף, חקלאות הידרופונית, חממות, פיתוח זנים העמידים למחלות ולבצורות, שיקום קרקעות שעברו תהליכי סחף, בלייה והמלחה, התייעלות בשימוש במים בחקלאות, שימוש במים מליחים ועוד, הם דוגמאות מצוינות לכך. לאלו ניתן להוסיף אחסון תוצרת חקלאית, טיפול לאחר קטיף, התייעלות הייצור החקלאי – כולם יכולים למנוע אובדן מזון ובכך להפחית פליטת גזי חממה. המחשה מצויינת לתרומה האפשרית של ישראל הינה השיטה שפותחה במכון וולקני המצמצמת את אובדן הדגנים באחסון במתקני “סילו” לחצי אחוז בלבד. מדובר בשיא עולמי, שכן בעולם כולו אובדים לפעמים עד עשרות אחוזים מהגרעינים שבאחסנה כתוצאה ממחלות, עובש וחרקים. מדובר בחיסכון אדיר של גזי חממה, מים, ושטחים חקלאיים שניתן היה לצמצם אם בעולם כולו שיעור האובדן החקלאות הישראלית יכולה לספק חלק משמעותי מהפתרונות הדרושים להאכלת עולם שאוכלוסייתו גדלה בהתמדה, ומאידך אספקת המזון והמים שלו מאוימות יותר ויותר בשל משבר האקלים, מחסור במים ותהליכי המדבור של דגנים באחסון היה רק חצי אחוז. בנוסף ביטחון המזון הגלובלי היה מתחזק מאוד. והחוקרים במכון וולקני ובמרכזי מחקר נוספים ובאוניברסיטאות בארץ לא שוקטים על שמריהם ועוסקים במגוון מחקרים שעניינם משבר האקלים והחקלאות. זהו תחום קריטי לקייומנו כמין ולמניעת אסונות רחבי היקף, שכן במקביל לתהליכים של שינויי אקלים, מדבור והרס הסביבה הטבעית שכולם פוגעים ביכולת האדם לייצר את מזונו, הרי שמתקיימים גם תהליכיםשל ריבוי אוכלוסין ועלייה בדרישה לגידולים חקלאיים לצורכי התעשייה ותחליפי דלקים. ארגון , מעריך שיהיה צורך FAO המזון של האו”ם, ה 2050 עד 70% בהגדלת היצור החקלאי ב בכדי לעמוד בדרישות המזון והתעשייה. השילוב של כל אלה ביחד מטיל עומס אדיר על המערכות הטבעיות ומסכן עד מאוד את יכולתן להתקיים ולהמשיך ולספק שירותי מערכת הן לאדם והן לטבע. פתרונות בתחום המים מים הוא נושא נוסף בו ישראל נושאת בשורה עולמית, שלו אך ידענו למנף אותה טוב יותר הייתה מביאה מזור לפגעים עולמיים רבים ומקדמת את המשק והיצוא הישראלי. בטיהור שפכים והשבתם לשימוש והתפלת מים, ישראל היא מעצמה עולמית, אחוזים 90 - מחזיקה שיא עולמי שכן קרוב ל ממי השפכים שלה מטוהרים ומשמשים לחקלאות. אם זו הייתה תמונת המצב בעולם כולו, היה ניתן לצמצם כמות עצומה של גזי חממה, ולמנוע זיהום סביבתי והרס מערכות טבעיות ובה בעת להזרים מים מטופלים ומטוהרים לטבע או לחקלאות. היה ניתן בעת ובעונה אחת לצמצם פליטה מאסיבית של גזי חממה, לבנות חוסן חקלאי למשבר האקלים, לאפשר יותר מים בטבע לתפקוד המערכות הטבעיות שסופחות גזי חממה באופן שבשגרה, למנוע הרס