הנדסת מים

34 126 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | ביניהם. מדובר בממשלה, הסקטור הפרטי, האקדמיה והחברה האזרחית. • להקים ועדה בין-משרדית שתקדם את הנושא של חדשנות אקלימית. • להציב את הנושא של קידום החדשנות האקלימית הישראלית כמטרה לאומית ממדרגה ראשונה. • לבנות שיתופי פעולה בינלאומיים ולקדם מאמצי שיווק בתחום החדשנות האקלימית הממוקדים בטכנולוגיה, במחקר ופיתוח ושיווק. • להקצות לכך את המשאבים הנחוצים תוך רתימת כלל השחקנים המרכזיים וגיבושה של תכנית עבודה לאומית. • הקמת מרכז בינ”ל בישראל להתמודדות עם שינוי אקלים – דזרטק – יוזמה חשובה אותה מוביל המשרד להגנת הסביבה. המרכז יעסוק בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, התאמת טכנולוגיות, הדגמה, שיווק והכשרה. • לקדם שיתופי פעולה אזוריים בתחום שינויי האקלים. • להגביר את הסיוע המש”בי של ישראל בתחומי הסתגלות ובניית חוסן לשינויי האקלים תוך בנייתשותפויות עם המדינות המפתחות וארגוני האו”ם. • להכניס את נושא שינויי האקלים וקיימות כמרכיב לשת”פ ובניית הזדהותבין העולם היהודי למדינת ישראל. כל אלו יכשירו את כלכלת ישראל לעולם החדש המתהווה כעת לנגד עינינו ויחזקו את חוסנה הלאומי ואת כלכלתה ומכאן הם גם חשובים ביותר לשימור יכולותיה הביטחוניות. שכן כלכלה, טכנולוגיה וחדשנות הם מעמודי התווך של ביטחון לאומי. קידום מהלך כזה בלי ספק שישפר משמעותית את תדמיתה ומעמדה של ישראל בעולם. היא תיתפס, ובצדק רב, כמדינה מובילה בתחומה, כתורמת למניעת אחד המשברים הגדולים בתולדות המין האנושי וכשחקנית פעילה בזירה הבינלאומית. במקביל למאמצים אלו חשובשישראל תגביר את העשייה המדינית שלה בתחום, הן באמצעות השתתפות מוגברת בפורומים הבינלאומיים העוסקים בתחום והן במגעיה המדיניים הבילטרליים, דבר שקורה כעת יותר ויותר. מדינית ישראל יכולה להיות גורם מוביל בעולם במתן פתרונות למשבר האקלים בהיבטים של הסתגלות ובניית חוסן כמו גם בהיבטים של הפחתת פליטות. זוהי חובה מוסרית, אך גם הזדמנות כלכלית ותדמיתית שאסור להחמיצה. הפעילות בתחומי אנרגיה מתחדשת וייעור גם בהיבטשל ייעור אזורים צחיחים למחצה, ישראל נושאתבשורהלעולם. למעלהממאה שנות ייעור הקנו לישראל ניסיון יקר מפז, נתונים והבנה כיצד ניתן לטעת יער ולשמרו באזורים צחיחים למחצה ומעוטי משקעים. וכאשר מדברים בעולם יותר ויותר על פתרונות מבוססי טבע למשבר האקלים ועל תכניות לנטיעת עצים בהיקפי ענק ומוציאים לפעול נטיעה של מיליארדי עצים כל שנה כדי למתן את השלכות משבר האקלים, הרי שלישראל הקטנה יש כנראה הרבה מאוד מה להציע בתחום. נדגיששאנו מדברים כאן ) ולא על REFORESTION על ייעור מחדש ( ) הבאעל חשבון AFORESTAION ייעור חדש ( מערכות טבעיות מתפקדות. כמו כן מדובר בשימוש בעצים מקומיים בהתאם לכללי הקיימות. גם בתחום האנרגיות המתחדשות יש לישראל ניסיון וטכנולוגיות מתקדמות. חברות ישראליות מציעות פתרונות פורצי דרך בתחומים של התייעלות אנרגטית ופתרונות אגירת אנרגיה. נציין פיתוח של טכנולוגיות המייעלות את תהליך הפקת האנרגיה הסולרית, פיתוח של טכנולוגיות אגירת אנרגיה המבוססות על אוויר דחוס או אגירת אנרגיה בקרח ועוד. פיתוחים אלו מייתרים את השימוש בסוללות שעם תום חייהן יש למחזר אותן, שלא לדבר על העלויות הכספיות והסביבתיות הקשורות ביצורן. גם בייצור אנרגיה מתחדשת ישנם כמה פיתוחים ישראליים חדשניים דוגמת הפקת אנרגיה באמצעות כוחם של גלי הים. ניתן לדבר גם אפליקציות המנטרות שימוש באנרגיה בבית ומסייעות לצרכן הקטן להתייעל עקרונות שיתוף הפעולה בעולם המתעצב לנגד עינינו כיום אחד הדגשים המרכזיים הוא על פיתוח טכנולוגיות, מחקר מדעי ישים ושמירת היתרון הטכנולוגי של מדינות. למעשה, ישנה תחרות גלובלית של ממש בתחומים אלו וברור למדינות בעולם, שמחד עליהן להשקיע באופן לאומי בתחום ומאידך לבנות שיתופי פעולה גלובליים. גם ישראל נדרשת לבניית שיתופי פעולה בין לאומיים כדי לשמור על היתרון היחסי שלה וכמובן ללמוד מן העולם. בהקשר זה משבר האקלים הוא הזדמנות של ממש לבניית שיתופי פעולה מסוג זה וחשוב שיכללו בכל תכנית כלכלית, מדעית, סביבתית ועסקית. לאור העובדה שישראל היא מדינה מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית, קטנה גיאוגרפית ובעצמה כלכלה קטנה , יש קושי לפתח רק עבור השוק הישראלי ולהתאים את המוצרים לתנאים בשווקי היעד. שתוף הפעולה יסייע בפיתוחים ישראליים מתקדמים יותר ומותאמי תנאים ושוק. בעיקר חשוב שיתוף פעולה אזורי עם מדינות שכנות במזרח התיכון. שיתוף כזה הוא קריטי להישרדותן ולשגשוגן ולצורך מניעת השלכות משבר האקלים שטומן בחובו השלכות דרמטיות וקשות מאוד במזרח התיכון. הוא עשוי לאפשר גם העברת אנרגיה ומים. בהעדר שת”פ אזורי, צפויותמדינותהאזור להתמודד מול המשימה הקשה של משבר אקלימי, לבדן, ובהצלחה חלקית בלבד – אם בכלל. גם במישור הסיוע הבינלאומי (המש”בי) פותח משבר האקלים כר הזדמנויות נרחב בצורה בלתי רגילה עבור מדינת ישראל. מגפתהקורונה, ההידרדרותהגדולה בביטחון המזון הגלובלי, המחסור ההולך וגדל במים ראויים לשתייה וחקלאות – כל אלא ועוד, מורגשים היטב בעולם המתפתח במדינות אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. היכולת שלהן לשרוד הולכת ונעשית תלויה יותר ויותר במשבר אקלימי שהוא מעבר ליכולת ההשפעה שלהן, בהיותן פולטות גזי חממה קטנות וכוח פוליטי קטן בזירה הבינלאומית. מכאן שהאסטרטגיה העיקרית העומדת לפניהן היא הסתגלות ובניית חוסן. בכל אלה יש לישראל מה להציע להן יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. אלו האחרונות וארגוני האו”ם השונים, שמבינים את ההשלכות של משבר אקלימי במדינות המתפתחות דוגמת גלי הגירה, חוסר יציבות פוליטית, התגברותהטרור ועוד זקוקות לידע, הטכנולוגיות והניסיון הישראלי בתחומים של בניית חוסן, דבר בו מתמחה היטב מש”ב, סוכנות הסיוע הבינלאומית של ישראל הנמצאת במשרד החוץ. הסיוע מהווה גם פוטנציאל לקידוםשת”פ עם מדינותתורמות חשובות אחרות ועם קהילות יהודיות. המלצות אופרטיביות כדי שישראל תנצל את הפוטנציאל שלה במוכנות למשבר האקלים , אנו צריכים קודם כל להכיר בכך שישבידינו נכסים ייחודייםשל ממש, אוצרות טבע של פתרונות ישימים, טכנולוגיות וניסיון מעשי. עלינו: • לקבל החלטה מערכתית ומשקית לקדם את הנושא באופן יזום, סדור ושיטתי תוך שילוב של כלל הגורמים המרכזיים הפעילים בתחום ובניית סינרגיה אמתית