הנדסת מים

40 126 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | שהאסטוארים רגישים יותר ממקטעי נחל אחרים לעומס של חומרי דשן וחומר אורגני. וכי הזרמות של חומרי דשן גורמות למחסור ). רגישות זו נגרמת עקב dead - zones בחמצן וליצירת אזורים מתים ( זמני שהות ארוכים של המים באסטואר, מה שמאפשר התפתחות משמעותית של מיקרו אצות ועלייה בעומס האורגני ובצריכת החמצן במים. במקביל, עכירות גבוהה, זרימה וערבול נמוכים ושיכוב פיזיקלי של המים באסטואר כתוצאה מחדירת מי ים מלוחים, מפחיתים את קצבי כניסת החמצן למים. השילוב של גורמים אלו גורם להווצרות תנאים אנאוקסיים והיפוקסיים לאורך פרקי זמן ארוכים. בנוסף, נראה שהקולחים הזורמים לים נשארים בקרבת החוף וגורמים לנזק לסביבה הימית ולחשיפה של המתרחצים לפתוגנים ולסיכונים .)2 בריאותיים נוספים למשך פרקי זמן ארוכים (איור הנחלים באקלים ים תיכוני הינם מערכות דינמיות מאוד מטבען, המורגלות בשינויי תנאים קיצוניים בטווחי זמן עונתיים (קיץ מול חורף) ושעתים (שטפונות) מה שגורם לכך שיכולת השיקום העצמי שלהן גבוהה מאוד. לכן, הזרמה כרונית ואיטית של קולחים צפויה לפגוע בנחלים הרבה יותר מהפגיעה שתיגרם במהלך הזרמות קולחים שיטפוניות וקצרות טווח. הפתרון לשיקום וניהול נחלי החוף, ונחלים בכלל, מותנה בבסיסו בהפסקת הזרמות קולחים לנחלים. ולצורך כך מתוכננים מספר מנגנונים שימנעו לחלוטין את הזרמת הקולחים. מטבע הדברים במימוש תפקידם במתן שירותי מערכת, גם כתוצאה ממחסור במים, אבל בעיקר, מאחר ורוב הנחלים בישראל סובלים מזיהום מתמשך שעיקרו הזרמות כרוניות של קולחים כתוצאה מהצטברות עודפים ו\או תקלות שונות. עוד לפני קום המדינה, הכיר המפעל הציוני בחשיבותם של המים ככלי להקמת מדינה באקלים היבש בישראל. אחד המפעלים הראשונים של התנועה הציונית היה הקמה של מובילי מים שאפשרו הזרמות מאזורים גשומים לאזורים צחיחים יותר. בסוף שנות השמונים של המאה העשרים קצב צריכת המים חצה את יכולת האספקה של מים טבעיים ובמקביל התקבעה ההבנה שזיהום סביבתי ובעיקר זיהום נחלים פוגע באיכות החיים של תושבי המדינה. שני מקורות מים מכסים על הפער בין אספקת המים הטבעיים לצריכה האנושית, התפלת מי ים המשמשת בעיקר לצריכה ביתית וטיפול בשפכים לרמה המאפשרתשימוש בקולחים לחקלאות. החל משנות התשעים של המאה העשרים קצב ניצול הקולחים עולה בהתמדה והוא מגיע מהשפכים. אולם העלייה בגודל האכולוסיה ואיתה 85%- היום לכ בנפחי ההתפלה והירידה ברווחיות החקלאות מעידות על כך שייתכן שבעתיד ניאלץ להתמודד עם מצב של עודפי קולחים. כבר כיום, כחמישה עשר אחוזים מהשפכים מוזרמים לסביבה. מהם כחמישה אחוז בצורת שפכים גולמיים ועשרת האחוזים הנותרים כקולחים ברמות טיפול משתנות. תחזיות מראות שבעתיד יצטברו עודפי קולחים גדולים אף יותר, בין אם בעקבות עלייה בהיקף ההתפלה או כתוצאה משינוי בתקני המים להשקיה. ההשלכות האקולוגיות בתקנות ועדת ענבר נוסחו קריטריונים לאיכות המים המוזרמים לסביבה הטבעית, אולם למרות שריכוזי חומרי הדשן והחומר האורגני המסיס בקולחים בישראל עומדים לרוב בתקנים ובתקנות עדיין ). בנוסף, חומרי 1 נצפה מחסור כרוני בחמצן במי הנחלים (איור הדברה ותרופות שמקורם בקולחים מגיעים בנחלים לריכוזים גבוהים ולרמות רעילות. : ריכוזי החמצן באסטואר נחל אלכסנדר. באיור מוצגת ההתפלגות בזמן של 1 איור ריכוז החמצן (באחוזים מרוויה) בפני השטח ובעומק בשפך ובמרכז האסטואר בשנים 2014-2020 מרבית נחלי החוף מסתיימים במקטע בו זרימת המים איטית ומי הים חודרים ליבשה ומתערבבים עם מי הנחל (אסטואר). אזורים אלו משתרעים לאורך קילומטרים רבים ומשמשים לפעילות פנאי אינטנסיבית כגון פארקים וגנים לאומיים. המחקרים האחרונים מראים .2019 : פיזור מי אסטואר אלכסנדר לים במהלך עונת מסיק הזיתים של שנת 2 איור הים השקט יחד עם צבעם הכהה של מי הנחל נגרם כתוצאה מהמוחל המוזרם יחד עם השפכים אל הנחל בעונה זו מאפשרים לראות תופעה הנמשכת לאורך כל השנה של הצמדות מי השופכים אל החוף והתפשטותם דרומה לכיוון חוף הרחצה של בית ינאי (צילום, ארז הררי)