הנדסת מים

41 תרחיש לדוגמא בנחל אלכסנדר אחד האתרים האפשריים לשחרור מים הוא נחל בחן בו נמדדה מטר קוב שניה בזרימה שיטפונית (התחנה 48 ספיקת שיא של לחקר הסחף). בהנחה שהאוגר המרוקן מהמאגרים יהיה לכל היותר מטר 20 מיליון מטר קוב, ניתן לבצע הזרמה שיטפונית בקצב 3 שעות בלבד מבלי לגרום 40- קוב לשנייה ולרוקן את המאגר תוך כ להצפות ונזק לגדות. תכנון וניהול נכון של נפחי האגירה יאפשר שחרור של מים אלו לפני שיטפונות חורפיים, מה שימהל אותם, יקטין את הנזק לנחל ויאפשר פיזור מהיר יותר בסביבה הימית. בתרחיש של הזרמה מבוקרת במהלך הקיץ, יש לתזמן את ההזרמה במקביל לסערת קיץ. סביבת הים צפויה להתאושש בטווח של מספר ימים בודדים עם צפי ימים לאחר ההזרמה. להערכתנו ריכוזי 4- לפתיחת חוף בית ינאי כ החמצן באסטואר צפויים לעלות לריכוזים נורמליים כשבועיים לאחר ההזרמה. הזרמה חורפית כיומיים לפני שיטפון, שהינה התרחיש המועדף תמנע הצפה באפיק בחן ועדיין תאפשר התאוששות כמעט מיידית של המערכת האקולוגית. הפלסטינים הכוללים הזרמות לפרקים של כמויות גדולות של פסולת מחצבות והזרמות של שפכים מעכבי תהליך מתעשיית הזיתים בסתיו. בניה של מאגר תפעולי גדול (בעל יכולת אגירה של מספר חודשי הזרמה) ובעל מתקן להגלשה שיטפונית, לצד המט”ש, תספק מענה למורכבות הטיפול בשפכי הרשות הפלסטינית. כך, במקרים חריגים של הצטברות עודפי קולחים או במקרים בהם לא ניתן יהיה לטפל בשפכים במט”ש יועברו אלה למאגרי עמק חפר וימהלו במים שנאגרו. במקרים בהם עדיין לא ניתן יהיה להשתמש במים האגורים וכשנפח האגירה הפוטנציאלי ימוצה תתבצע הזרמה שיטפונית שעות, במידת האפשר בסמוך לזרימת חורף 24-48 לפרק זמן של שטפונית. הזרמות כאלו יתקיימו רק במידה ולא ניתן יהיה לנצל את המים האגורים ולאחר יידוע מוקדם של כלל גורמי הניהול באגן. כאמור, הזרמה שיטפונית תאפשר את ריקון המאגר בעלות סביבתית נמוכה יותר ומבלי לגרום לפגיעה ארוכת טווח לנחל אלכסנדר ולאסטואר. הקמת מנגנונים אלו תדרוש הרבה זמן ומשאבים ובשלב הביניים תקלות מינוריות או הצטברות עודפי קולחים בחורף ימשיכו לגרום להזרמת קולחים לסביבה לאורך פרקי זמן ארוכים ולסכל את תפקודם לתועלות שאינן הובלת שפכים. הקמת מתקני אגירה למניעת הזרמת עודפים על כן, אנו מציעים כי כחלק אינטגרלי מאמצעי הניהול של כל אגן ניקוז יותקנו במאגרי הקולחים מתקנים לשחרור חרום של הנפח האגור תוך ימים ספורים (הזרמה שיטפונית). המאגרים יאפשרו ניהול, מיהול, אגירה לטווח ארוך, והולכת קולחים בין מתקני הטיפול השונים ברמה המקומית והארצית. מיהול של מי הקולחים בעלי האיכות הנמוכה ביותר יאפשר להשתמש גם בהם להשקיה. הקמה של פתרונות כאלו גם צפוייה להתבצע בעלויות נמוכות משמעותית מהעלויות של פתרונות ארוכי טווח. יכולת השיקום המהירה של נחלי החוף מתבססת במידה רבה גם על הזרימות השיטפוניות בחורף. זרימות אלו גורמות לתחלופת מים מהירה, ומסייעות בהסרה של משקעי קרקעית עשירים בחומרי דשן שמצטברים במהלך רוב חודשי השנה. לכן השיקום של נחלי החוף מחייב גם הפחתה של שאיבת מי השטפונות, מטרה שהמשרד לאיכות הסביבה ורשות המים חותרים אליה ללא קשר להצעה שאנו מעלים פה. עבודת המחקר אותה אנו מקיימים מתמקדת בחלקו התחתון של נחל אלכסנדר. הזרמות מצידו הפלסטיני של אגן ההיקוות של האלכסנדר מאופיינות בשונות גבוהה בזמן. ההזרמות הפלסטיניות מטופלות בעיקר במתקן הטיפול (מט”ש) הישן סמוך לקיבוץ יד חנה שאמור להיות מוחלף במתקן חדש אשר יוקם באותו אזור. שני המתקנים נתקלים באתגר בהתמודדות עם השפכים החל משנות התשעים של המאה העשרים קצב ניצול הקולחים עולה בהתמדה והוא מגיע היום מהשפכים. אולם העלייה 85%- לכ בגודל האכולוסיה ואיתה בנפחי ההתפלה והירידה ברווחיות החקלאות מעידות על כך שייתכן שבעתיד ניאלץ להתמודד עם מצב של עודפי קולחים