הנדסת מים

המצוקה הקיומית של ירדן על פי דיווחי השירות ההידרולוגי ברשות המים , מצב מקורות המים בישראל בסוף החורף הנוכחי הוא טוב למדי. עם תום עונת הגשמים שהייתה קרובה לממוצע הרב שנתי, מפלס הכנרת גבוה וכך גם מפלסי רוב מאגרי מי התהום. המצב שונה לחלוטין אצל השכנה ירדן שבה מצוקת מים מתמשכת. היא החריפה לאחר שכמויות המשקעים בחורף האחרון לא היו גבוהות מספיק. על פי דיווח “בהארץ”, לאחר מחלוקות שונות עם בית המלוכה אישר ראש הממשלה בינימין נתניהו, את בקשת הירדנים לקבל אספקת מים נוספת. כבר כמה עשורים שירדן נמצאת בגרעון מים מתמשך בעקבות גידול אוכלוסייה ומיעוט מקורות המים הטבעיים. המצוקה החמירה בעקבות כניסתם של יותר ממליון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה אל צפון המדינה, בסביבות העיר אירביד. כמות המים הזורמת בירדן ירדה בתשעים אחוזים כתוצאה מניצול מוגבר במעלה הנהר לטובת הצרכים של סוריה, ישראל וירדן עצמה. אחד ממקורות המים העיקריים של הממלכה, אקוויפר דיסי הנמצא על גבול ערב הסעודית, נמצא גם הוא במצב של ניצול יתר. הירדנים תלו תקוות רבות בפיתוח מובל (צינור) שאמור לחבר את מפרץ אילת עם ים המלח. הפרויקט הזה אמורה היה לאפשר התפלת מי בכמות משמעתית באזור עקבה והזרמת רכז המלח לים המלח כדי לעצור את ירידת מפלס הים. בשלב הראשון נהלו ישראל וירדן מגעים מתקדמים לגיבושהסכם שיצר זיקה בין בעיות המים באזור צפון ירדן השכנים צמאים מצוקת המים הנמשכת בירדן מחייבת העמקת שיתוף הפעולה עם ישראל. שתי המדינות יכולות ליצור מיזמים משותפים של אנרגיה ומים ולסייע בשיפור מצב המים במדינה השכנה ובאספקת אנרגיות מתחדשות מירדן אל ישראל צפריר רינת הירדנים בצעו בשנים האחרונות כמה צעדי התייעלות במשק המים. בין השאר הם התחילו להשתמש בשפכים מטוהרים להשקייה בעיר הבירה. אולם משק המים שלהם ממשיך לסבול מבעיות כרוניות חמורות ובין הפיתוח המתוכנן באזור מפרץ אילת. על פי ההסכם אמורה ישראל להגדיל את היקף אספקתהמים באזור הכנרת. במקביל תקים ירדן מתקן להתפלת מים בעקב ותמכור מים לישראל שיסופקו לישובי הערבה. בסופו של דבר נתקע ההסכם בגלל קשיים פוליטיים אבל גם בגלל עלותו הגבוהה. לא הכול בישראל התלהבו מהרעיון שיהיה צורך במימון תשתית יקרה של אספקת מים לערבה. באשר למפלס ים המלח, כמות רכז המלח שבה מדובר הייתה מאפשרת לכל היותר האטה חלקיתביותר בקצב ירידת מפלס הים העומד כיום על מטר בשנה. לאחרונה פרסם מכון הלמהולץ למחקר סביבתי הפועל באוניברסיטת לייפציג, דו”ח מקיףשבחן אתהשפעת נוכחות פליטים על מקורות המים. הדו”ח מציין שבתוך עשור .40% - עלתה צריכת המים בצפון ירדן ב המים מגיעים בין השאר ממאגרי מי תהום ההולכים ומתדלדלים. הצנרת ומתקני טיהור השפכים באזור לא עומדים בעומס ויש בהם תקלות בלתי פוסקות. אספקת המים בחלק מהמקומות היא כיום למשך יממה אחת בחודש. נתון בלתי נתפס לתושבי מדינות כמו ישראל הרגילים למים זורמים בכל פעם שהם פותחים את הברז. גם בבירה עמאן המצב קשה והתושבים מקבלים מים פעם בשבוע. הם מנצלים זאת כדי למלא מכלי אגירה המוצבים על הגגות. אלו משמשים אותם עד לפעם הבאהשל חידושהאספקה. לקראת החידוש הם מרוקנים את המכלים כדי לשמור על נקיונם ואז מערכות טיהור השפכים לא עומדות בעומס וקורסות. מצוקת המים מאלצת תושבים רבים לרכוש מים מספקים פרטיים שלהם יש גישה 14 127 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |