הנדסת מים

45 11 במעט בעיקר בז כות משקעי אביב מעט גבוהים יותר ואילו בתקופה האחרונה הוא שוב התגבר בדומה למצב ב - 1960-1931 וכן בדומה לממוצע לכל 90 השנים. מכאן שגם עיתוי המשקעים במהלך העונה, בדומה לכמות השנתית הממוצעת, לא עבר שינויים מהותיים . כאמור, בתקופת התקן האחרונה, הופיעו ב קיץ מספר אירועי גשם )בראשם האירועים ביוני 1992 , יוני 2018 ויולי 1995 (, אך למרות שבחלק מהתחנות ממוצע כמות הגשם הקייצית לא היתה אפסית, היא לא הגיעה לכדי 1% מהגשם השנתי בשום תחנה. איור 14 . התפלגות הגשם השנתי הממוצע לפי עונות: סתיו ) נובמבר - ספטמבר ( בתכלת, חורף )דצמבר - פברואר( בבורדו ואביב ) מאי -מרץ ( בירוק. החישובים מבוססים על 48 התחנות המוזכרות באיורים 4 -ו 12. מדינת ישראל משרד התחבורה השירות המטאורולוגי איור 16 . ממוצע מספר ימי הגשם, לשתי תקופות 1990-1961 )נקודות שחורות( ו - 2020-1991 )כחול(, בחלוקה לארבעה ספים: א( 1 מ"מ/יום; ב( 10 מ"מ/יום; ג( 20 מ"מ/יום; ד( 50 מ"מ/יום. בכל פאנל מוצגות 60 תחנות המסודרות בסדר יורד מהערך הגדול ביותר של כל סף בהתאם לתקופה 1990-1961 )ראו המפתח בין מספרי התחנות לשמותיהן בטבלה שבנספח(. א' 'ב 'ג הנתונים מראים ששני שלישים מכמויות הגשם השנתיות יורדות בחורף (דצמבר עד פברואר) והיתר מתחלק לשישית בסתיו ושישית באביב. נתונים אלו תואמים את החלוקה המקובלת על ידי העוסקים במטאורולוגיה וחקר אקלים בישראל. בתקופת התקן האמצעית הריכוז החורפי של המשקעים הצטמצם במעט בעיקר בגלל משקעי אביב גבוהים יותר ואילו בתקופת התקן האחרונה הואשוב התגבר והפך דומה לממוצע הכללי של תשעים השנים החופפות את תקופות התקן. ניתוח של ימי הגשם מראה עדיפות שיש לצפון הארץ ומערבה בקטגוריות שהן מעל הספים הנמוכים. מספר ימי הגשם בכמות מילימטר ליום מגיע לשבעים 0.1 של לפחות ימי גשם בגליל המערבי והחרמון. כמות ימים בחלקים הדרומיים 45 זו פוחתת עד והמזרחיים של האזור האקלימי הים תיכוני ואף פחות מכך באזורים הצחיחים או הצחיחים למחצה. חיזוק למסקנות ממחר נוסף בנוסף לניתוח שערך השירות המטאורולוגי הוצגו לאחרונה בכנס שערכה האוניברסיטה העברית ממצאי מחקר שבדק את מגמות . מדובר 1975-2017 המשקעים בשנים במחקר שנערך עבור משרד המדע על ידי צוות חוקרים בראשות ד”ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה. הם בחנו את מגמותהמשקעים על בסיס ניתוח נתוניםשל תחנות מדידהשל השירות המטאורולוגי. 51 הממצא המרכזי הוא שמגמת שינוי המשקעים בתקופה שנחקרה התבטאה לעשור שהיא 0.01% בעלייה בשיעור של חסרת משמעות סטטיסטית. “לא מצאנו מגמת התייבשות וזה הפתיע אותנו” ציין זיו במהלך הצגת הממצאים. עם זאת היו כמה ממצאים אחרים שהעידו על שינויים המתחוללים בעשורים האחרונים. החוקרים מצאו שיש ירידה במספר הימים הגשומים אבל עלייה בעוצמת הגשם בימים שבהם הוא כן יורד. כמו כן נמצא שעונת הגשמים התקצרה, ובאזור הים תיכוני של ישראל(מצפון לבאר שבע) אין יותר עונת גשמים ארוכה יחסית כמו שהיה בעבר והיא התקצרה בפועל לשלושה חודשי גשם (דצמבר-פברואר). המשמעות של ממצאי ניתוחים אלו היא שבינתיים לא ניתן לראות מגמת התייבשות כתוצאה מהשינוי האקלימי שיש הסכמה נרחבת שהוא כבר מתחולל, בכל הקשור . תפלגות הגשם השנתי הממוצע לפי עונות: ס יו (ספטמבר-נובמבר) בתכלת, 3 איור חורף (דצמבר-פברואר). בבורדו ואביב (מרץ-מאי) בירוק (נקודות שחורות) 1990-1961 . ממוצע מספר ימי הגשם, לשתי תקופות 4 איור מ”מ/יום; ג) 10 ) מ”מ/יום; ב 1 ) (כחול), בחלוקה לארבעה ספים: א 2020-1991 - ו תחנות המסודרות בסדר יורד מהערך 60 מ”מ/יום. בכל פאנל מוצגות 50 ) מ”מ/יום; ד 20 1990-1961 הגדול ביותר של כל סף בהתאם לתקופה