הנדסת מים

לאחר מסע ארוך בים וביבשה, שהתעכב והתארך בגלל השפעות מגפת הקורונה על הסחר העולמי, הוצבו מכולת ההתפלה ומכולת החשמל בכפר באנגולה. ליד מכולת ההתפלה הוקמו חווה סולארית ומיכל מי הגלם. מכולת החשמל של משאבת הקידוח מוקמה בסמוך לקידוח, ולידה הוקמה חווה סולארית נוספת ממה שנעשה עד כה במסגרת “מים לכל”, הוחלט לגבשתכנית להקמת מתקן התפלה למי התהום שיתבסס על השמש כמקור האנרגיה היחיד. באופן זה נוטרלו המכשולים של מליחות המים, של היעדר חשמל רשת, ושל הקושי הלוגיסטי הצפוי באספקת סולר (במידה והמתקן היה מתבסס על אנרגיה שמקורה בגנרטור דיזל מקומי). שלב התכנון והקמת מתקן התפלה לאחר אישור התוכניתבידי הלקוח (הממשל), תוך שמובאת למודעותו המורכבותבאחזקה של מתקן התפלה ביחס לאחזקתמתקן סינון לביצוע קידוח שיאפשר Owini רגיל, ניגשו איפיון מדוייק של מי התהום בכדי לאפשר את תכנון מתקן ההתפלה. הקידוח בוצע מ’ ותוצאותיו הראו: 200 לעומק א.את ההרכב הכימי של המים שאישר בין השאר את המליחות שתוארה לעיל; ב.תפוקת הקידוח השעתית מוגבלת מאד מק”ש בלבד). מהתכנון הראשוני 8- (כ שנערך עלה שצריכת התכן של הכפר מ”ק ליממה (לפי הנתון הנורמטיבי 60 היא 49 10% + ליטר לאדם ליממה 45 של עבור חיות משק) ושיחס ההשבה הצפוי ממתקן ההתפלה, בהתחשב בהרכב .40% הכימי הספציפי של המים, הוא מכאן ניתן לראות שספיקת מי המוצר הצפויה להיות זמינה על בסיס הקידוח מק”ש בלבד. לאחר שקידוח 3- היא כ נוסף שנקדח התברר כיבש כמעט לחלוטין, הוחלט לתכנן מתקן התפלה שעות פעולה ביום – 20 שיתבסס על כלומר הוא יידרש לפעול גם בשעות שאינן שעות אור מלאות ובחלקן אף של חושך מוחלט. המשמעות היא הצורך באגירה משמעותיתשל אנרגיה סולארית בשעותהאור, שתשמשלהפעלתהמתקן ומשאבת הקידוח בשעות החשוכות יותר. לאחר מכרז, תכנון ובניית מתקן ההתפלה ומתקן אספקת האנרגיה הסולארית שלו נמסרה לחברת אודיס מפתח תקווה. מתקן ההתפלה נבנה והורכב כולו בתוך מכולה ), שאיחסנה בתוכה 20‘( ימית סטנדרטית גם את המערכת הסולארית החשמלית – מטענים (מטעינים את המצברים בחשמל שמופק בפאנלים הפוטווולטאיים), מצברים