הנדסת מים

12 128 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | באופן שיאפשר למכון הטיהור להתמודד עם הכמויות המוזרמות. במקביל מקודמת הקמת מתקן טיהור חדש. היא כרוכה בתכנון מורכב ועלויות הקמה גבוהות .הרשות פועלת למציאת פתרונותמימון נוספיםשלא יבואו על חשבון תעריפי המים והצרכנים”. ברשות הוסיפו שאין כוונה לעשות שימוש במכון הטיהור בתנובות לקליטת שפכים המגיעים משטחי הרשות הפלסטינית. חרף בעיות הזיהום נחל אלכסנדר הפך בשנים האחרונות למוקד נופש ופנאי. רשות ניקוז ונחלים שרון הצליחה לפטל במוקדי זיהום מקומיים ולהכשיר דרכי גישה למטיילים. בשטחים חקלאיים הצמודים לנחל הוקם אגמון מלאכותי המושך אליו מטיילים וציפורים רבות. אולם אירועי הזיהום פוגעים שוב ושוב ביכולת השיקום של הנחל. מדובר באירועים תכופים שבהם ניתן לראות זרימה של קצף מהשפכים בתוך הנחל. לעיתים הופך הנחל לירוק בגלל ריכוז גבוהשל חומרי דשן. הגורמים להתפתחות אצות וצומח זעיר. שכבה זו של אצות וצמחים חוסמת את מעבר האור ובכך מסכנת את המערכת האקולוגית של הנחל. פגיעה בנחלים נוספים בנוסף לנחל אלכסנדר יש שורת נחלים שנפגעו קשות מזיהום מתמשך של שפים שמקורם בשטחי הרשות הפלסטינית, שכונות של ערים בתוך ישראל המשיקות לקו הירוק וכמה התנחלויות. דוגמה בולטת קווים לאיסוף השפכים מהערים והכפרים באזור. הם יוזרמו למכון טיהור ומשם יוכלו לשמש להשקייה חקלאית. עד לאחרונה עכבו מחלוקות בין הפלסטינים והישראלים על רקע פוליטי, את יישום פעולות הטיפול בנחל. אולם לבסוף הושגו הבנות והפרויקט יצא לדרך. את המטרות המרכזיות שלו היא לספק מענה לביקוש הגובר למים בבקעת הירדן בגלל הגידול הדרמטי בשטחי מטעי התמרים. עצי התמר זקוקים לכמויות גדולות של מים והפלסטינים שהשקיעו כסף רב בגידול זה, יצטרכו את הקולחים שיצאו ממכון הטיהור. מדיניות כוללת שטרם אושרה לצד פתרונות נקודתיים כמו הקמת מכון טיהור בנחל אלכסנדר או מתקנים נוספים בחברון ובאזור שכם, יש צורך במדיניות כוללת. הממשלה הייתה אמורה לאשר מדיניות כזו המבוססת על הצעת מחליטים שהכינו במשותף המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. בגלל המשבר הפוליטי הבלתי נפסק, הצעה זו טרם הגיעה לאישור. על פי הצעת המחליטים יוקם בתוך חודש לאחר אישורה צוות בין משרדי שיגבש וינהל תכנית ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות שבמרכזו מניעת מפגעים בשטחי יהודה ושומרון. מי שיובילו את עבודת הצוות ואתמדיניות הממשלה בנושא יהיו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים והביוב. התכנית תכלול תכניות פעולה בנושא פיתוח תשתיות ביוב ומים, שיקום נחלים ומפגעי פסולת. בין השאר היא תקבע המלצות על מספר פרויקטים סביבתיים דחופים הדורשים טיפול במפגעי מים וביוב מהרשות הפלסטינית. היא תצטרך לגבש הצעה ללוחות זמנים לקידום פרויקטים בועדת המים המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. בנוסף היא אמורה לכלול המלצות על פעולות לייעול וקיצור הליכי אישור פרויקטים ביהודה ושומרון במימון גורמים בין לאומיים. ההמלצה הזאת נובעת מהאינטרס הישראלי המובהק בבניית מתקני טיפול ושימוש חוזר בשפכים לאוכלוסייה הפלסטינית. העלות הכוללת של הטיפול במפגעי מים ביוב מעבר לקו הירוק מוערכת ביותר מארבעה מיליארד שקלים. צורך זה נובע לא רק מפגיעה ישירה בנחלים אלא בסיכון הרבשיש לאיכות המים של אקוויפר ההר שהוא מקור מי התהום החשוב והאיכותי ביותר עבור ישראל והאוכלוסייה הפלסטינית. לבעיות הזיהום הוא נחל חברון. אל נחל זה זורמים כבר עשרות שנים שפכים מזוהמים בעיקר מהעיר חברון. מדובר בין השאר בשפכים של תעשיית ניסור אבן, ציפוי מתכות ועיבוד עורות והם מכילים כמות גבוה של מזהמים רעילים. ישראל הקימה ליד צומת שוקת, בתוך הקו הירוק, מתקן להפרדת מוצקים המטפל בשפכים תעשיית ניסור האבן. לאחר מכן הוקם מתקן טיהור שפכים גדול המסוגל לטהר את מה שמגיע לנחל חברון. חלק גדול מהשפכים מנוצל כיום להשקייהחקלאית והשאר מוזרםבמורד נחל חברון אל תוך שטח ישראל. כמות השפכים גדלה בשנים האחרונות לאחר שבחברון הורחבה התשתית לאיסוף השפכים. לאחרונה החלה הקמת מתקן טיהור בעיר והיא אמורה להביא לכך שגם בקטע של נחל חברון לא יזרמו שפכים לא מטוהרים. אולם עדיין לא ברור אם שפכים אלו ינצלו להשקייה חקלאית וייתכן שבשנים הקרובות הם ימשכו לזרום בנחל. גם נחל ירקון נפגע לעיתים קרובות משפכים המגיעים מאזור קלקיליה. בעיה דומה קיימת גם בנחל קישון הקולט שפכים המגיעים מאזור ג’נין. אולם בשני הנחלים האלו, הבעיות הן פחות חמורות מאשר בחברון ואלכסנדר. הנחל המזוהם ביותר הוא נחל קדרון שאליו זורמים מדי שנה כעשרה מליון מטרים מעוקבים של שפכים מאזור בית לחם וירושלים המזרחית. בשנה וחצי האחרונות מתנהל פרויקט רחב היקף שמטרתו הקמת . צילום: רן פרחי. רשות ניקוז ונחלים שרון 6 נחל שכם באיזור כביש