הנדסת מים

היקף הבעיה התברר עם תחילת סגירתם של מפעלי תע”ש הסמוכים לערים לפני קצת יותר מעשרים שנה. עד אז לא היה במשרד להגנת הסביבה אף גורם שעסק בקרקע מזוהמת. היום יש במשרד להגנת הסביבה אגף שלם העוסק בנושא 18 129 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | לדברי אבי חיים , ראש אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, עד היום שוקמו שטחים בהיקף של אלף דונם הנכללים 17 דונם מתוך 3800 בשטחים שבהם אמורה לטפל החברה לשירותי איכות סביבה בשלב הנוכחי. בהמשך יורחב הטיפול לשטחים נוספים עם עוד יעודים מלבד מגורים ובהם מטמנות פסולת. “יש עוד המון קרקעות בבעלות המדינה שבהם יש חסמים לפיתוח בגלל בעיות זיהום” מציין נועם פוניה, האחראי על טיפול בקרקעות מזוהמות באגף שבראשו עומד חיים. “למשל, בנתניה ויבנה יש אתרי הטמנת פסולת שצריך לשקם ובהם מתוכננות שכונות ומחלפים”. שיקום קרקע מתבסס על סקר היסטורי והערכת סיכונים שנועדו להבין את היקף הבעיה ויכריע את אופן הטיפול בה. דוגמה למתחם שבו בוצעה פעילות כזו הוא קומפלקס הבסיסים הצבאיים בצריפין. מדובר בשטח של קרוב לשלושת אלפים דונם שבו כבר בוצעו פעולות שיקום הכוללות טיפול בקרקע. המשרד להגנת הסביבה אסר על הטמנת קרקע מזוהמת שיש צורך בחפירתה. הדרישה כיום היא להעביר אותה לאתרים שבהם ניתן לטפל בה כך שהיא תתאים לשימושים נוספים כמו חומר מילוי באתרי בנייה, כיסוי אתרי פסולת או כמצעים לדרכים. כיום יש חמישה אתרים שיכולים לטפל בקרקע באמצעות שטיפה במים או פירוק ביולוגי באמצעות חיידקים. שיקום מי התהום נעשה בין השאר באמצעות שאיבה וטיהור המים. “ככל שהתרחב הטיפול בקרקע גם ירדה עלות הטיפול בה בשיעור של כשלושים אחוזים בשנים האחרונות”, מציין חיים. “בנוסף יש כיום אתריםשבהם מטופלתהקרקע במקום באמצעות תהליכי שטיפה. התוצר הסופי הוא בין השאר חול נקי שיכול לשמש כחומר בנייה. המדינה הבינה שמבחינה כלכלית שווה לשווק את הקרקעות כנקיות במקום כמזוהמות ויש הצדקה כלכלית להשבחת קרקע באמצעות שיקום. היו התלבטויות האם לשווק שטחי מחנות צבא המיועדים לפינוי כקרקע מזוהמת. לבסוף הוחלט שעדיף קודם לנקות אותם”. חסמים תכנוניים וביקורת ציבורית הקמת חברות ממשלתיות העוסקות בפועל בביצוע פעולות טיהור קרקע לא פתרה את כל הסוגיות התקציביות והתכנוניות המוסיפות לעכב תכניות בנייה בכמה מתחמים גדולים. זיהום קרקע גרם למספר עיכובים בביצוע תכניות הרכבת הקלה ובהם הקו האדום שרובו עובר מתחת לקרקע בין פתח תקווה ויפו. קרוב לעשירית מתוואי הקו נמצא באתרים מזוהמים והיה צורך בביצוע סקרים ופעולות טיהור. זאת כתוצאה מפעילות של מפעלי או תחנות דלק לאורך התוואי. בשני מתחמים גדולים במיוחד לא הוסדרו כל הבעיות התכנוניות הקשורות בזיהום, אבל גם בבנייה שלעיתים מאיימת על שטחים שיכולים הפוך לריאות ירוקות חשובות באזור המרכז. אחד מהם הוא מתחם התעשייה הצבאית שעדיין פעיל ברמת אלף יחידות 30 השרון ובו מתוכננת הקמת דיור. המתחם השני שכבר ננטש הוא ליד אתר אפולוניה בהרצליה ובו תוכננה הקמת שלושת אלפים יחידות דיור במסגרת תכנית שכבר אושרה בועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ”ל). ברמת השרון הביא מאבק ציבורי משפטי לבחינה מחודשת של התייחסות המדינה לסוגיות הזיהום. אחת הטענות המרכזיות הייתה שהמדינה לא מתכננת לבצע סקר כולל של זיהום הקרקע וללא סקר כזה לא ניתן לקבל תמונת מצב אמינה של היקף הסיכונים. הנושא נמצא כעת בדיון במסגרת עתידה נגד התכנית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. המדינה החליטה לשנות את תכנית הבנייה במתחם, אבל לא שנתה את גישתה בנושא הטיפול בזיהום שצריך להתבצע לטענתה במסגרת תכנון מפורט של כל מתחם מגורים. במהלך “ שנערך לפני מספר 2050 כנס “סביבה חודשים ציין מנכ”ל חברת “נצר השרון”, יפתח נאור, שהחברה כבר מבצעת פעולות לטיפול בזיהומי קרקע במקביל להמשך פעילות מפעלי התעשייה הצבאית בשטח. הוא העריך שבעתיד יידרש טיפול באלף מבנים הנמצאים כיום בשטח. זאת לאחר שהמפעלים יעברו לאזור רמת בקע בנגב. במקרה של אפולוניה קבע בג”צ שדן בעתירות בנושא שהמדינה לא אספה את כל המידע הנדרש על היקף זיהום הקרקע וישלדון מחדשבתכנית. עמדתביתהמשפט נתנה חיזוק לטענות התושבים והעירייה שלמדינה יש רק מידע חלקי על היקף הזיהום. בעקבות החלטת בית המשפט בטלה המדינה את התכנית ולא ברור באיזה מתכונת יחודש הליך התכנון. עמדת עירית הרצליה היאשישלהפוך אתהשטח המדובר