הנדסת מים

חלקי חילוף CMWU צילום באדיבות ברצועה, וכי והזיהום במים הוא גורם מוביל בתמותת ילדים. סבבי לחימה קודמים ומדיניות הסגר וההגבלות שישראל משיתה על הרצועה מנעו במשך שנים תיקון ופיתוחשל תשתיות המים והביוב. בתקופות המוגדרות כשגרה, מהפריטים 70%- ישראל מקטלגת כ האזרחיים הנחוצים למערכות ברצועה כ”דו- שימושיים”, מכיוון שהיא חושדת שישמשו לצרכים צבאיים. כניסת החומרים, הציוד וחלקי חילוף החיוניים לתפקוד ולכל הרחבה ושיפור של מערכות המים והסניטציה אפשרית רק דרך ישראל ותלויה בהסכמתה. עיכובים ממושכים מצידה במתן האישורים כבר האטו עבודות על פרויקטים שונים, בהם של גופים בינלאומיים, ואף פגעו בעבר בתפקוד התשתיות ובאפשרויות לשיפורים. מציאות מדאיגה לקראת החורף המתקרב נג’אר הסביר עוד כי ההידרדרות במצבם הכלכלי של התושבים בגלל הסגר וסבבי הלחימה משליכה כעת גם על אפשרויות גבייתתשלומים על שירותי המים ולכן גם על היכולת לרכוש דלקים להפעלת גנרטורים בכמות אשר תאפשר הפעלה ראויה של בארות, מתקני התפלה ותחנות לשאיבות ביוב. “לא רק מזון הוא הומניטרי, אלא גם המים והביוב, ובמיוחד בתקופת הקורונה”, אמר. “איך אפשר לצפות מבני אדם לשמור על כללי הזהירות וההיגיינה אם אין מים?”. שורות אלה נכתבו כמעט שלושה חודשים לאחר שהושגה הפסקת אש. בישראל חוזרים וטוענים שהמחויבות של ישראל היא לספק “רף הומניטרי בסיסי”, ונציגיה, כאמור, טוענים לעמידה במחויבות זאת. בפועל, הטענות שלה לא מחזיקות מים וישראל לא רק מונעת מתושבי הרצועה את אחד הצרכים ההומניטריים הבסיסיים ביותר, אלא אף משתמשת בו כדי למנף את מצוקת התושבים ככלי מיקוח במשא ומתן מול חמאס. מצב זה, יש להבהיר, אינו מתקבל על הדעת. לשליטה של ישראל על המעברים יש השלכות מרחיקות לכת על חייהם של שני מיליון תושבי עזה, מחציתם ילדים, והיא מגיעה עם חובות מוסריות וחוקיות להגן על זכויותיהם ולוודא שברשותם כל מה שנחוץ לקיום חיים תקינים. חובות אלה מתעצמות אף יותר לנוכח הפגיעות הקטלניות באלפי יחידות דיור ומסחר, מרכזים רפואיים ותשתיות אזרחיות. אך במקום לעמוד באחריותה כלפי התושבים, ישראל מנצלת בציניות את שליטתה במעברים, ומענישה באופן קולקטיבי את התושבים, שאין להם כל קשר או השפעה על המגעים בין ישראל לחמאס. לאחר שהודיעה ישראל באמצע אוגוסט על פתיחת האפשרות לתיאום כניסת סחורות החיוניות לתשתיות המים והביוב, פנינו שוב לנג’אר. ברשימת הפריטים המצומצמת שאושרה, מסר לנו, חסרים פריטים וחומרים רבים שחיוניים לתפעול ושיקום המערכות, ולא ברור מתי הפריטים שכן נכללו ברשימה יוכנסו לעזה בפועל. ישראל אפשרה את הכנסת הציוד הרב שהיה תקוע בנמל אשדוד רק בשלהי אוגוסט. ברשות המים עדיין ממתינים למענה מישראל על בקשות שהוגשו להכנסת ציוד וחומרים נוספים הנחוצים לתיקון נזקי הלחימה. “כל הזמן מתגלים עוד ועוד נזקים, אנחנו מתקנים את מה שאנחנו מצליחים, אבל זה לא מספיק”, אמר בדאגה. “החורף הולך ומתקרב, ואם לא נתקן את הנזקים עד אז, בתים יוצפו. איך זה שמים וביוב לא נחשבים בעיני ישראל לעניין הומניטרי?”, הוא המשיך לתהות, “אנשים צריכים אותם כדי לשרוד”. 38 129 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |