הנדסת מים

במרבית המקרים מערכות הביוב הפרטיות לא גורמות למפגע סביבתי ולכן ללא כלים וסמכויות מתאימות יהיה קשה לחייב בעל נכס, לתקן את מערכת הביוב הפרטית, כאשר היא מאפשרת חדירה של מי ניקוז לתוכה ראשון לציון. ביטול המט”ש יאפשר לרמ”י ולעיריית הרצליה להרחיב את בניית שכונת המגורים גליל ים, שנבנית בימים אלה בסמוך למט”ש. שנתיים לאחר חתימת ההסכם התברר שהשפד”ן לא יהיה מסוגל לקלוט את כמויות הביוב של העיר הרצליה עד . 2028-2030- לגמר הרחבת המתקן ב זאת ועוד, הוא אינו ערוך לטפל בכמויות השפכים בימי גשם כאשר אז מי נגר רבים זורמים בצוותא עם השפכים ולפיכך יתכן ולא יהיה מנוס מהצורך בהגלשת עודפי ביוב מהולים במי נגר לים. כתוצאה מכך, חלק מהגורמים המעורבים חזרו בהם מההסכם ועיריית הרצליה ותאגיד מי הרצליה מצאו עצמם במבוי סתום. המט”ש מתוכנן להגיע לקיבולת . חלופה להרחבת 2024- המקסימליתשלו ב המכון אינה מעשית והבנייה בעיר נמצאת בעיצומה כמו גם התוכניות להמשך פיתוח העיר. אחד הפתרונות המיידיים שהמשרד להגנת הסביבה ניסה לקדם הוא ניתוק חיבורי ניקוז ממערכות הביוב. נושא ששנים רבות המשרד להגנת הסביבה ניסה לטפל בו מול השלטון המוניציפאלי ולא כל כך הצליח. הרעיון שעומד מאחורי הפתרון הזה הוא כמובן הקטנת כמויות הנגר העילי המגיעות למט”ש בחודשי החורף וע”י כך למנוע גלישה לים. מערכות הביוב הציבוריות הן באחריות תאגיד מי הרצליה. עלות אחזקת מערכות הביוב הכוללת החלפה ושדרוג מערכות הביוב נלקחת בחשבון במחירי המים אותם משלמים הצרכנים. חלק מהותי ממערכת הביוב כולל מערכת פרטית. כלומר, אותו חלק של הוצאות השרברבות בתוך הבית ועד למערכת הציבורית. מערכות הניקוז הציבוריות הן באחריות עיריית הרצליה, מערכת הניקוז אינה כוללת כל מערך פיזי (צנרת שוחות קולטנים וכו’) בתוך החלקות הפרטיות זולת כמובן שטח מחלחל (היכן שיש ובדין בבנייה חדשה) ו/או שיפועים (היכן שניתן) כך שהנגר יופנה לשטחים הציבורים שם מותקנת מערכת ניקוז ציבורית, במידה וזו מותקנת. סוגיית חדירת הניקוז לביוב קיימים שלשה מקורות לחדירת מי ניקוז למערכות ביוב: א. מערכות הניקוז הציבוריות המחוברות למערכות הביוב הציבוריות. ב. מערכות ניקוז פרטיות המחוברות למערכות ביוב פרטיות ומשם ישירות למערכות הביוב הציבוריות. ג. מערכות ביוב פרטיות לא תקינות המאפשרות חדירהשל מי ניקוז מחצרות החלקותהשונות ישירות למערכותהביוב הפרטיות. הסיבות לחיבורים הצולבים הללו הן “חיסכון” של העירייה בהשקעה בפיתוח תשתיות ניקוז ציבוריים, ואי מתן פתרונות ניקוז נכונים או מתאימיםבמסגרתהיתרי הבניהשגורמים לחיבור נקזי גשם למשל, למערכות הביוב הפרטיות. גורם נוסף הוא פיתרון של קבלני איטום בתים ע”י הזרמתהמים החודרים לתוך מרתף לדוגמא, למערכת הביוב הפרטית. חיבור “חיבורי קיץ” באישור ולא באישור של מרפסות לדוגמא, גם הוא מחמיר את הבעיה. עוד גורם הוא הקטנת שטחי הגינות ושטחי קרקע חשופים בחצרות ע”י ריצוף או הנחת דשא סינטטי. את חיבורי מערכות הניקוז הציבוריות המחוברות למערכות הביוב הציבוריות, יש לאתר ולנתק באופן מידי. לא קיימות בעיות מיוחדות לאתר את החיבורים הללו וגם לא לנתקן אלא אם העיריות השתמשו במקרים אלה במערכות הביוב כפתרון לניקוז. במקרים אלה הניתוק צריך להתבצע בתאום מול הגוף המוניציפלי, כדי לא לגרום להצפות לפני מציאת פתרון לניקוז. בטרם מטפלים בעניין קיימות מספר נקודות שחייבים לתת עליהן את הדעת. יש להבין מהן הסמכויות ובידי מי הסמכויות 39