הנדסת מים

45 אצות. כמו כן, מניעת יצירת שכוב המים על ידי ערבול מסייעת במניעת התפתחות אצות כחוליות שהן רעילות או גורמות לריח רע, ואצות נוספות אשר יכולות לגרום לסתימת מערכות ההשקיה. - בשכבה שיפור הרחקת חיידקים פתוגניים .3 העליונה (אפילימניון) נוצרת באופן טבעי תמותת חיידקים פתוגניים בין היתר כתוצאה מחשיפה לקרינת השמש, שינויים בריכוז החמצן, יצירת גבוה. ערבול המים מביא לכך PH - חמצן פעיל, ו שתנאי השכבה העליונה מתקיימים גם בשכבות העמוקות יותר במאגר, ובכך משפר את הרחקת החיידקים הפתוגניים בכל שכבות המאגר. שיפור והארכת תקופת .4 עיכול הבוצה בקרקעית – החל מח ו דש המאגר מרץ, בתחילת האביב, עולה טמפרטורת המים במאגר. במאגרים לא מטופלים בהם נוצר שכוב קבוע, טמפרטורת הקרקעית עולה באיטיות מהטמפרטורה בפני המים, וההיפולימניום נשאר קר יותר כל הקיץ ביחס לשכבה העליונה במאגר. תופעה זו נמשכת עד שבירת השכוב הטבעית המתרחשת בסתיו. בשל כך, מתעכב תהליך העיכול האנארובי של הבוצה שהצטברה לאורך השנה עד לסוף הקיץ, והוא מתרחש למעשה רק בחודשים אוגוסט וספטמבר. מצב דברים זה גורם לכך שבתקופה קצרה זו, נוצר שחרור פתאומי של חומרים מומסים למים, ונגרמת פגיעה באיכות מי הקולחין. מניעת השכוב על ידי ערבול המים, מאפשרת את עליית טמפרטורת הקרקעית במאגר כבר החל מתחילת האביב, וגורמת לכך שתקופת עיכול הבוצה מתארכת על פני חודשים רבים יותר, ובכך משפרת את איכות מי המאגר. ולכן גם בשעות הלילה לא מתבצע ערבול “טבעי” של המים במאגר. בשל הבדלי הטמפרטורות הניכרים הללו, גם רוחות חזקות אינן יכולות לגרום לערבול אפקטיבי של המים במאגר במהלך העונה החמה. למעשה, ללא טיפול, נוצרות במאגר בעונה החמה שתי שכבות מובחנות ונפרדות (תופעה המכונה “שכוב קבוע”). שכבת האפילימניון – אותה שכבה עליונה, בעלת טמפרטורה גבוהה, שמקבלת אור וגם חמצן מפני המים של המאגר, ונוצרת בה פוטוסינטזה של האצות. שכבת ההיפולימניון – השכבה התחתונה במאגר, שכאמור קרה משמעותית ואין בה חדירה של אור (הן בשל המרחק מפני המים והן בשל העובדה כי האצות אשר מצויות בשכבת האפילימניון העליונה מטילות “צל” שמונע אף הוא חדירת אור מפני המים). בשכבה זו נוצרים למעשה תנאים שהם אנארוביים. היווצרות תופעת השכוב הקבוע מביאה לירידה , בין היתר בשל משמעותית באיכות המים במאגר ירידה בכמות החמצן במים, התפתחות יתר של אצות וחיידקים פתוגניים ועיכוב בתהליכי עיכול הבוצה. ניתן למנוע מראש את תופעת השכוב הקבוע הנוצר בעונת האביב והקיץ ולשמור על איכות המיםבמאגר, על ידי ערבול קבועשל המיםהמאגר. לערבול המים במאגר יתרונות רבים: – הערבול של מי המאגר שיפור מאזן החמצן .1 משפר את מאזן החמצן בכל שכבות העומק של המאגר ומונע את פליטת החמצן לאטמוספירה בשעות היום (כאשר ריכוז החמצן בשכבת ההפילימניון גבוה מריכוז רוויה). שיפור מאזן החמצן מאפשר גם להגדיל את העומס האורגאני במאגר. - ערבול המים מסייע הפחתת התפתחות אצות .2 למנוע התפתחות יתר של אצות ירוקות, שכן בשל ערבול המים גורם לכך שהאצות מצויות בצל מספר שעות ביום, ובנוסף החמצן המפוזר בכל גוף המים מונע שחרור זרחן למים מקרקעית המאגר, ובכך מעודד גדילתם של סרטנים אוכלי ניסיון העבר מלמד באופן ברור כי המערבלים מונעים בהצלחה מרובה את היווצרות תופעת השכוב הקבוע במאגרים בהם הם מותקנים – ובכך משפרים משמעותית את איכות המים באותם מאגרים