הנדסת מים

. זרימת מי התהום הרדודים בעמק החולה 3 איור דרך חללים גדולים (צילום: אורן רייכמן) השקיה בכבול 59 קוב 2200 בגידול בננות עם מי כינרת מנת המים עומדת על נדרשים 45% - מנוצלים ע״י הצמח וכ 55% - לדונם, מתוכם כ ]. המשמעות הישירה של ממשק כזה 14[ לדחיקת המלחים , בנוסף 2 היא הגדלת כמויות המים הנדרשות לחקלאות עד פי להשפעה של דחיקת המלחים משכבת הקרקע החקלאית לתת הקרקע ולאזור מי התהום. . על מנת להתמודד עם ההשלכות של רמת המליחות הגבוהה 2 נקבע במסגרת חלופה ג׳ כי יתבצע מיהול של מי הכינרת על מגכ״ל אשר גם הוא גבוה 130- מנת להגיע לערך יעד של כ 25 עד 20- מהמים המסופקים עד כה לחקלאות באגן (כ 6 פי מגכ״ל בממוצע). הגעה למיהול ביחס כזה תדרוש אספקה של כמות מים גדולה על חשבון מקורות המים הטבעיים אשר בנוסף תגביל את יכולת התגבור מהכינרת למעלה לחצי עד שליש מהכמות הנדרשת תלוי ברמת המליחות. יתר על כן, בשנים שחונות בהן נדרשת תוספת מים חיצונית, רמת המליחות בכינרת עולה. . חלופה ב׳ תחזק את מהלך זרימת המים הטבעי באגן הכינרת 3 בהתאם לגראדיינט ההידרולוגי, מהאגן אל האגם. שימור והגברת כניסת מים לכינרת בהתאם לזרימה הטבעית הן מהמקורות הטבעיים במעלה האגן והן באזור כניסת המים הטבעי של הירדן לאגם, הבט׳יחה. בתוך כך חלופה זו מחזקת את המטרה לשמירה על אגם הכינרת כאוגר אסטרטגי תוך מגמה לשימור ולשיפור המצב האקולוגי של האגם לרבות הקטנת זמן השהייה. . על פי ההבנות העיקריות כיום הגברת המים הטבעיים שיעברו 4 מהחולה לכינרת, שיפור בתחלופת המים בכינרת והקטנת תנודות המפלס עשויים לתרום לשיפור בבריאות האגם ולחיזוק היציבות האקולוגית של האגם בעתיד. ) הכינרת מאופיינת 1994( . מאז הפעלת פרויקט החולה 4.1 ] אשר מתבטאת 2 8 ,43 ,42[ בחוסר יציבות אקולוגית 7 ק״ג נתרן לדונם, פי 350 - במי כינרת נמצא כי הצטברו עד כ ]. בתוצאות ראשוניות של 14[ בהשוואה להשקיה במים מותפלים מחקר שבוחן את השפעת ההשקיה במי כינרת על בריאות קרקעות ] מצביעות על מגמת עליה במנת ספיחת הנתרן 12[ במעלה האגן ) גם בהשקיה של מי כינרת SAR - Sodium adsorption ratio ( מהולים. יתר על כן, בקרקעות במעלה האגן העשירות בסידן עולה .20%- בכ SAR ערך ה- יתר על כן, נמצא כי עקב המלחה חמורה של קרקעות עמק החולה . תהליכי ההמלחה 15% - עד 10% פחתה התפוקה החקלאית בכ בקרקעות אלו מורכבים ונובעים בעיקר מהתמוססות הגבס בקרקע ,27[ ואינם קשורים להמלחה אופיינית שמקורה מיוני הנתרן-כלור ]. יתר על כן, ככל שעולה תכולת הרטיבות בקרקע עולה 34, 33 המסת הגבס, עובדה המדגישה את רגישות הקרקע להמלחה כתוצאה מהשקיה. על כן, ניתן לשער כי השקיה במי כינרת עם ריכוזי כלוריד ונתרן גבוהים תגביר עוד יותר את סכנת ההמלחה בקרקעות אלו יחד עם תהליכי ההמלחה הקונבנציונליים, אם בעלייה נימית או בעליה בריכוז המלחים עקב אידוי-דיות. ב. התבססות על הכינרת כמקור לתוספת המים הנדרשת למעלה האגן לא תספק את המענה המלא למצבי המחסור הצפויים, ולא תוכל לשמור על המערכות המימיות הטבעיות (אגן-אגם) בעידן של שינוי אקלים. ההסברים העיקרים לכך: . השקיית יתר נדרשת לדחיקת מלחים 1 . יחס המיהול מגביל את פוטנציאל תגבור אספקת המים 2 . שימור נחלי האגן והזרימה הטבעית 3 . שיפור ושימור היציבות האקולוגית באגם 4 . הממשק החקלאי המקובל כיום להשקיה במי כינרת כולל 1 בתוכו השקיית יתר לדחיקת המלחים מהריזוספירה (סביבת בית השורשים של הצמח) במהלך עונת הגידול. כך למשל