הנדסת מים

27 קביעת העלות של משאב הנמצא במחסור ודברים לזכרו של יואב כסלו ז"ל גיורא שחם , מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב גיורא שחם אני שמח להיות כאן בפתיחת הכנס העוסק בממשק החשוב שבין משק המים למשק החקלאי בישראל. יואב כסלו הקדיש שנים רבות מחייו המקצועיים לסוגיות הכלכליות הקשורות לפיתוח משק המים ובכלל זה - להשפעת תעריפי המים על החקלאות. אזכיר, שיואב היה אחד מחברי וועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. במהלך עבודתו כחבר בוועדה הוא גם נחשף לספקטרום הרחב של נושאים הקשורים לפיתוחו ואסדרתושלמשקהמים. החלטת הממשלה, אליה הגיש צוות החקירה את הדוח ומסקנותיו, אימצה את מרבית מסקנותיו והמלצותיו. חלק מההמלצות שלהדוחמהוויםסמן לפעילותהשל רשות המים - עד היום. יואב וגם רן מוסינזון היו אלו שהוליכו אותי במשעולי כלכלת המים, בראשית דרכי המקצועית. משנתם מלווה אותי עד היום, בכל שקשור לקביעת העלות של משאב הנמצא במחסור. אין מחלוקת מושגית וגם לא צריך להיות מומחה כדי להבין, שהמחיר הכלכלי הנכון ליחידת מים, שהביקוש אליו גדול מההיצע הקיים, הוא העלות הנדרשת לייצר את אותה יחדת מים, אותו מטר מעוקב הנוסף, שחסר וחסרונו פוגע באמינות אספקת משאב חיוני זה. השאלה מי ישא באותה עלות שולית עבור אותו מוצר היא שאלה ציבורית ופוליטית. היא אינה שאלה של מומחיות מקצועית. הסוגיה כן יכולה להמשיך ולהשאר במגרשהמקצועי, אם הדיון הציבורי ידרוש מענה מקצועי לסוגיית התועלות ו/או הנזקים שנגרמים מהעדר אותו מוצר או מההערכות, שאותו מחיר מים, המבטא את העלות השולית לייצר אותם, לא יאפשר, לחלק מצרכני המים, את השימוש בהם. מרגע שנקבע בחוק, שמחיר המים צריך לשקף את עלותם, אנחנו ברשות המים המקצועית ובמועצת רשות המים, מחויבים לנהל משק זה כשאנו צועדיםבמשעול החוק. אני כלל לא בטוח שהציבור ער למשמעות הכלכלית, הסביבתית והחברתית של השתת העלות השולית על מחיר המים לחקלאות. אני כן בטוח ומכיר, שנציגי חלק מהסקטורים של צרכני המים קוראים תגר על הסבסוד הצולב בין הבית לבין החקלאות ובמיוחד בין התעשיה לחקלאות, סבסוד בשנה. ₪ מליון 350 - שמגיע לכ נושא הסבסוד הצולב מונח לפתחו של בית המשפט העליון כבר מספר שנים. ניתן לשער מה תהיה פסיקתו של בית המשפט, שאמון על יישום החוק ושמירה קפדנית על מילוי החוק. אבל אני גם בטוח, מהצד השני, שחלק מהחקלאות, זו האקסטנסיבית, זו הצובעת את השטחים הפתוחים בירוק, חקלאות זו לא תוכל לשלם את אותה עלותשולית - לא היום ולא בעתיד. ולכן, משרד החקלאות צריך להציג מפה ונדרשת עבודה, שתאמוד את המשאבים הנדרשים כדי לשמר חקלאות זו. איך, טכנית, תתבצע התמיכה במקטע זה של החקלאות, הוא נושא שצריך לתת עליו מענה יצירתי, אבל גם מעשי ובר יישום. אם לא ינתן מענה תקציבי לתמיכה בחקלאות האקסטנסיבית, ועלויות המחסור (העלות השולית) תוטל רק על חלק מהצרכנים, אני מעריך שזה לא לא יעמוד במבחן של פרשנות החוק - עליה מופקד בית המשפט. אוסיף ואזכירשהמערכתהחקלאיתהסכימה בעבר להטמעת עלויות ההתפלה בתעריפי המים לחקלאות. היה זה כאשר נחתם הסדר . בהסדר זה 2006 עם החקלאים בשנת הופנם הצורך להטמיע את עלויות המחסור בתעריפי המים - גם לחקלאות. אני, בשרותי בראש רשות המים (שרות שאגב עומד להסתיים בעוד מספר חודשים), פעלתי רבות גם ליזום, גם לאשר מקצועית וגם להביא ולאשר במועצת רשות המים, תוכניות פיתוח רחבות היקף, שיאפשרו לממש את הפרוגרמות החקלאויות לכל אורכה ורוחבה של ישראל: גם בערבה, גם בהר הנגב, גפ במרחבי הנגב המערבי והמזרחי, גם בשדרה המזרחית של ישראל, גם בגליל וגם בגולן. אנחנו מקדמיםשיפוטים מקצועיים לתוכניות פיתוח בהיקף של מיליארדי שקלים. תוכניות הפיתוח הללו יבוצעו הן ע”י חברת מקורות, הן ע”י ספקים/מוליכים של מים שפירים והן ע”י ספקי קולחים מרחביים. אני יותר מבטוח, שיהיה קשה מאד לממש את התוכניות הללו, אם סוגיית תעריף המים לחקלאות לא תוכרע. לצערי לא אוכל להקשיב לכל הנושאים החשוביםשיועלו היום בכנס. אני רואה, על פי סדר היום שהם נוגעים כמעט בכל הנושאים שאנו עוסקים בהם בתכנון, ניהול ואסדרת משק המים. אני מקוה ומאחל שיהיה יום פורה ושתובנות שיועלו בו ישרתו את האתגרים בפניהם אנו ניצבים.