הנדסת מים

37 הפער הקבוע בין ייצור הקולחים להשבה החוק מחייב את תאגידי המים והביוב לבצע בקרה על קווי הולכת הביוב ולא לאפשר חדירה של נגר עילי לקווים. גם כאן, המציאות מדגימה לנו שהמצב רחוק מלהשביע רצון פער זה יכונה מכאן ואילך במאמר “עודפי 70- קולחים”. כיום זורמים בנחלי ישראל כ מלמ”ק עודפי קולחים, רובם זורם אל נחלי מלמ”ק 70 , החוף. על מנת לסבר את העין זה הנפח הממוצע של כלל המעיינות בעמק בית שאן שמימיהם הם הבסיס לכלל חקלאות העמק כבר שנים רבות. נחלי החוף הישראליים העיקריים 18 מתוך סופגים 12 ,) (ללא נחלי חוף כרמל הקטנים הזרמה כרונית של קולחים/שפכים. מעבר להזרמות הכרוניות, יש הזרמות קולחים ספוראדיות בנחלים נוספים. לרוב, ספיקת הקולחים המוזרמת לנחלים גדולה מהספיקה מהמקורות הטבעיים. סיבות עיקריות להיווצרותם של 2 ישנן עודפי הקולחים: . חוסר בתשתיות איגום והולכה בין אזורי 1 הייצור של הקולחים לאזורי הניצול של הקולחים. . בעיותאיכותשלהקולחיםאשרמצמצמות 2 את אפשרויות ניצולם להשקיה. עודפי הקולחים זורמים בעיקר בחורף, כאשר צרכי ההשקיה (ופינוי הנפח מהמאגרים) הם לרוב נמוכים, אך קצב ייצור הקולחים לא שונה בהרבה מהקיץ. על מנת לצלוח את העונה הזו, יש צורך בנפחי איגום נוספים, וכן בצנרת הולכה מתאימה שתוכל להעביר את הקולחים לאזורי הצריכה. אולם, כפי שהמציאות מדגימה, קצב הפיתוח של התשתיות נמצא תמיד בפיגור אחרי קצב העלייה בנפחי הקולחים. כאמור, עודפי קולחים זורמים לסביבה ולנחלים גם עקב אי התאמתם מבחינה תברואית להשקיה. בעיה זו עשויה להיות כרונית, זאת אומרתשמכון הטיפול לא עומד בלוחות הזמנים וביעדי האיכות שהחוק מציב לו, ולכן יש קושי במציאת צרכנים לאיכות הקולחים הירודה. בעיה זו יכולה להיות עונתית ונובעת מחדירה של נגר עילי למערכות הביוב. חדירה של נגר עילי לקווי הביוב מעלה את הספיקה מעל הרמה שתוכננה עבור המט”ש ומביאה לירידה באיכותהקולחים. למותר לציין שהחוק מחייב את תאגידי המים והביוב לבצע בקרה על קווי הולכת הביוב ולא לאפשר חדירה של נגר עילי לקווים. גם כאן, המציאות מדגימה לנו שהמצב רחוק מלהשביע רצון. קולחים מכילים נוטריינטים (חומרי הזנה) ברמות משתנות, אך תמיד הם מכילים יותר נוטריינטים מהמים אשר הזינו את הנחלים באופן טבעי. עבור החקלאות, נוטריינטים אלו הם תועלת ברורה בכך שהם מצמצמים את הצורך בתוספת חומרי דשן לקרקע. אולם, עבור המערכות האקולוגיות המתקיימות בנחל, ריכוז נוטריינטים זה הוא הרסני. בין ההשפעותהקשותשל הזרמתעודפי קולחים לנחלים ניתן למנות את הפגיעה במגוון הביולוגי בכל הרמות, ממיקרואורגניזמים דרך חסרי חוליות ועד לדגים הנפגעים מההשפעה האקוטית של הקולחים. בנוסף, גורמים עודפי הקולחים לשינוי הרכב החברה מחברה אופיינית לנחל ים תיכוני, לחברה של מינים עמידים לזיהום. השפעה כרונית זו נגרמת עקב הפגיעה בתפקוד הנחל, למשל אאוטרופיקציה, שינוי משטר חמצן, סחרור נוטריינטים. נוסף לכל אלו, נגרמת פגיעה בעמידות הנחל בפני הפרעות נוספות ) וכן פגיעה יכולת התאוששות resistance (