הנדסת מים

38 131 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | משק המים לחקלאות בישראל כ ל כ ל ה מ ד י נ י ו ת ו ה ע ר כ ה מ ח ד ש המרכז למחקר כלכלה חקלאית . ארגון מחדש של יעדי שדרוג המטשי”ם 2 תוך שמירה על מעגלי צריכה של קולחים באיכות שניונית. . מציאת פתרון קצה לעודפי הקולחים 3 שבכל זאת יישארו במערכת, כך שיסבו את הנזק הסביבתי הכולל הנמוך ביותר. בשנה האחרונה, פעלה ועדה מולטי- דיסציפלינארית שכללה את כלל הגורמים האחראים ובעלי העניין בתחום משק הקולחים. בוועדה לקחו חלק נציגים מהמשרדים האמונים על הניהול, הרגולציה ופיתוח משק המים (רשות המים, משרד החקלאות, משרד הבריאות, מנהל תכנון והמשרד להגנת הסביבה), נציגים המומחים לתחום השפעת הקולחים על הסביבה (רט”ג, החברה להגנת הטבע וקק”ל) יחד עם נציגים מעמותת “צלול” ומהאקדמיה. כמו כן, הוועדה כללה מהנדסי מים המעורבים בהקמת תשתיות משק הקולחים. המלצות הועדה חולקו לטווחי זמן שונים. מידי, בינוני וטווח ארוך. המלצות לטווח המידי עוסקות בכלים לצמצם את הנזק הקיים כבר היום באמצעות תעדוף הזרמה לנחלים וחופים שכיום הם פחות רגישים, הגברת אכיפה, וטיפול ממוקד בתכניות פיתוח תקועות. בטווח הבינוני יצומצמו מספר הנחלים אליהם תותר הזרמת עודפי קולחים, לזמן קצר ובנפח גדול, על מנת לצמצם את הנזק הסביבתי. בנוסף, ייבחנו פתרונות אשר יזרימו עודפי קולחים ישירות לים מבלי שיזהמו בדרכם לים גם את הנחלים והחופים. בטווח הארוך, היעד הוא שחרור מלא של נחלי ישראל מהשפעתם של הקולחים. פעילות הועדה הובילה לחיזוק וליצירה של שפה משותפת בין המשרדים האמונים על משק הקולחים ופיתוחו, למשל, בין רשות המים ומנהל התכנון, קשרשמסייע כבר היום לצמצום ולהסרה של חסמים רגולטוריים ותכנוניים המונעים ומעכבים הקמתתשתיות. כמו כן, התהדק הקשר בין רשות המים ובין משרד החקלאות, קשר בו נבחנו הפערים בידע לגבי צרכי החקלאות בקולחים הן בזמן והן במרחב. כל אותם קשרים בין-משרדיים כמו גם הכלים שפותחו במסגרת הוועדה (למשל, טבלת תעדוף נחלים להזרמת קולחים בטווח הקצר-בינוני), מסייעים כבר היום כמו גם בעתיד לניהול ותכנון משק הקולחים. בכך, בשאיפה, עודפי הקולחים יסבו את הנזק הסביבתי הכולל הנמוך ביותר בשנים הבאות. .) resilience הנחל לאחר הפרעה ( מעבר לנוטריינטים, מכילים הקולחים חומרים נוספים אשר אינם מטופלים במטש”ים ונשארים במים גם לאחר הטיפול. בין החומרים האלו ניתן למצוא שאריות של תרופות, חומרי הדברה, מתכות ותוצרים תעשייתיים נוספים. חומרים אלו עשויים גם הם להשפיע לרעה על הסביבה. מעבר להשפעותהישירותשל הזרמתעודפי הקולחים, ישנן גםהשפעותעקיפות. לדוגמא, עידוד מינים פולשים מהצומח ומהחי. בנוסף, גורמת הזרמת הקולחים למפגעי יתושים אשר גוררים אחריהם פעולות הדברה כגון חישוף צמחייה וריסוס בחומרי הדברה שנזקם בצדם. נזקים נוספים הנגרמים לנחל הם פגיעה במאמצי שיקום ושחיקת ההישגים, עיכוב תכניות מים ותכניות שיקום ופגיעה ב”מוניטין” של הנחל וזיהויו עם דבר מזוהם וחולה. מן הידועים הואשכל הנחלים זורמים אל הים. נחלי ישראל והקולחים הזורמים בהם אינם יוצאים דופן מבחינה זאת. כך, שבהזרמה לנחלים, מעבר לנזק הברור למערכת האקולוגית של הנחל, אנו גורמים גם לזיהום חופי הים הסמוכים לשפכי הנחלים. חופים אלו לעיתים משמשים כחופי רחצה מוכרזים והזיהום הנגרם למימי החופים משבש את פעילותם ואת האפשרות של הציבור להשתמש במשאב הטבע הזה. בבואנו לבחון אתמידתהשפעתהנוטריינטים על הסביבה, אנו למדים שההשפעה שלהם על הנחל היא עמוקה וקשה, עד כדי הפיכת הנחל למובל קולחים עם פעילות ביולוגית ואקולוגית מועטה אם בכלל. לעומת הנחל, הים באגן המזרחי הוא אוליגוטרופי, הווה אומר “מורעב” מבחינת נוטריינטים. המשמעות האקולוגית היא שתוספת חומרי הדשן המגיעה עם הקולחים מהווה בעיה חמורה הרבה פחות במי הים. עם זאת, אין לשכוח שעם הקולחים מגיעים כאמור מזהמים שאינם נוטריינטים. כאן נשאלת השאלה, לאן עלינו לפנות? התשובה תלויה כמובן ביעד אליו אנו רוצים להגיע. (מותאם מלואיס קרול). המציאות בעבר ובהווה, מובילות למסקנה שכנראה תמיד ייווצרו עודפי קולחים במערכת הטיפול וההשבה. תחת ההנחה הזו יש כמה קווים מנחים שניתן לאמץ. . צמצום חסמים המאטים את פיתוח 1 תשתיות האיגום ההולכה והקישוריות בין אזורי הייצור לאזורי הצריכה של הקולחים. נחלי החוף הישראליים 18 מתוך העיקריים )ללא נחלי חוף כרמל סופגים הזרמה 12 ,( הקטנים כרונית של קולחים/שפכים. מעבר להזרמות הכרוניות, יש הזרמות קולחים ספוראדיות בנחלים נוספים