הנדסת מים

משק המים לחקלאות בישראל כ ל כ ל ה מ ד י נ י ו ת ו ה ע ר כ ה מ ח ד ש המרכז למחקר כלכלה חקלאית המטרה הראשונה המצוינת בעמוד “אודות” שבאתר רשות המים היא “הספקת מים בכמות, איכות, אמינות ויעילות מרביות”. מנקודת ראות כלכלית, יעילות מרבית פירושה הקצאת מים המשיאה את הרווחה במשק. הכלי העיקרי המאפשר לרשות להשיג מטרה זו הוא מערכת תעריפי המים, הנקבעים בכפוף לכללים; מאמר זה מתמקד בשלושה מהם: * על המחירים להיות זהיםעבור כל הצרכנים הסופיים של מים לשימוש מסוים * מחיר המים משמש כמכשיר הכמעט בלעדי לגביית תשלומי המים * על סך תשלומי המים לכסות את מלוא עלויות הספקתם. הכלל הראשון מהווה מכשול בפני יעילות כלכלית, מכיוון שכאשר המחירים לאותו השימוש אחידים במרחב, אין הם משקפים השפעות טופוגרפיות על עלויות ההספקה. בנוסף, ובשילוב עם כלל כיסוי העלויות, מתקבל סבסוד צולב של צרכנים “יקרים” על ידי צרכנים “זולים” (למשל, תושבי אשדוד מסבסדים אתתושבי ירושלים). הכלל השני מגביל אף הוא את היעילות בגין קיומםשל יתרונות לגודל. מכאן שלכללים הללו עלות כלכלית במונחי רווחה, שהערכתה היא מטרת מחקר זה. העלות הכלכלית של כללי תמחור מים בישראל הכלי העיקרי המאפשר לרשות להשיג מטרה זו הוא מערכת תעריפי המים, הנקבעים בכפוף לכללים; מאמר זה מתמקד בשלושה כלים פרופסור עדו קן, יהודה סלייטר, ד”ר עמי רזניק ופרופסור ישראל פינקלשטיין המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית המחיר שנקבע בפועל על פי כללי רשות המים הוא מחיר שבו הפדיון מכסה את כלל העלויות יתרונות לגודל, יעילות וכיסוי עלויות נציג תחילה את הבסיס התיאורטי לכישלונו של מחיר יעיל בכיסוי עלויות במשק מים בעל יתרונות לגודל. לצורך עמידה באתגרי הספקת המים הקימה ישראל בהשקעות עתק מערכת הנדסית משוכללת. האיורים שלהלן משווים בין שני משקים הזהים מבחינת מבנה עקומות הביקוש וההיצע של המים, אך נבדלים בהשקעות ההון; כלומר, בעלויות הקבועות. איור א מתאר משק מים ללא יתרונות לגודל, בו העלות הקבועה נמוכה. המחיר היעיל—הנקבע לפי חיתוך )—משיא a עקומות הביקוש וההיצע (נקודה את הרווחה (הנמדדת לפי השטח הכלוא בין עקומות הביקוש וההיצע), כאשר העלות הממוצעת התואמת את הכמות הנצרכת ) נמוכה ממחיר זה; b במחיר היעיל (נקודה כתוצאה מכך, הפדיון של ספקי המים עולה על סך עלות הספקת המים ונוצר עודף גביה b (כגודל שטח המלבן המנוקד). בנקודה שיפוע עקומת העלות הממוצעת חיובי (כשיפועו של החץ הירוק), כך שהגדלת כמות המים המסופקת מעלה את סך עלויות הספקת המים, ומכאן שאין יתרונות לגודל. איור ב מתאר משק מים עתיר הון, כדוגמת משק המים בישראל. כיוון שעקומות הביקוש וההיצע זהות לאלו שבאיור א, גם המחיר היעיל זהה, וכך גם צריכת המים היעילה. אך ברמת הצריכה היעילה, העלות הממוצעת גבוהה מהמחיר 44 131 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים |