הנדסת מים

סימולציה של שינויי אקלים ספיקת 2050 מראה שעד שנת 20% המעיינות תרד לכדי מהספיקה הנוכחית, ממצא המהווה איום משמעותי על עתיד החקלאות במעלה אגן הכנרת השפעת השקיה במי כנרת על בריאות הקרקעות במעלה אגן היקוות הכנרת נעמה בדיחי ופרופסור איגי ליטאור מיגל מכון למחקר מדעי בגליל והמכללה האקדמית תל חי שטחי החקלאות במעלה אגן הכנרת בהם עמק החולה, דרום הגולן והגליל העליון המזרחי, מושקים כיום במי דן המאופיינים מגכ”ל.בעקבות הנחיית 10 בריכוז של ממשלה, רשות המים הציעה חלופה אזורית שמשמעותה השקיה במי כנרת מגכ”ל) שימהלו במי שיטפונות על 300( מנת להוריד את ריכוזי הכלור והנתרן.. המחקר בוחן את השפעות ההשקיה במי כנרת על קרקעות עמק החולה שהתפתחו על כבול, חוואר וחומר אלוביאלי, קרקעות חומות בזלתיות מהגולן וקרקעות חומות- אדומות מהגליל העליון המזרחי. שטחי החקלאות במעלה אגן הכנרת בהם עמק החולה, דרום הגולן והגליל העליון המזרחי, מושקים כיום במי דן המאופיינים מגכ”ל. ההתפלגות השפיעה 10 בריכוז של ועד 1951 השנתית של מעיינות הדן משנת הראה שממוצע השפיעה הרבשנתי, 2017 מהשפיעה 60% בשנים שחונות, עומד על בשנה ממוצעת.סימולציה של שינויי אקלים ספיקת המעיינות 2050 מראה שעד שנת מהספיקה הנוכחית, 20% תרד לכדי ממצא המהווה איום משמעותי על עתיד החקלאות במעלה אגן הכנרת. בעקבות הנחיית ממשלה, רשות המים הציעה חלופה אזורית שמשמעותה השקיה במי כנרת מגכ”ל) שימהלו במי שיטפונות על 300( מנת להוריד לפחות לחצי את ריכוזי הכלור והנתרן. השינוי הצפוי עשוי לגרום להגרעת בריאות הקרקעות שהושקו במשך עשרות שנים במי הדן. המחקר בוחן את השפעות ההשקיה במי כנרת על קרקעות עמק החולה שהתפתחו על כבול, חוואר וחומר אלוביאלי, קרקעות חומות בזלתיות מהגולן וקרקעות חומות-אדומות מהגליל העליון המזרחי. הניסויי בוחן השפעת השקיה במי 150 מגכ”ל, מי כנרת מהולים 300 , כנרת מגכ”ל, על בריאות 10 מגכ”ל ומי הדן עם 5( הקרקע. הניסויי מתבצע במבנה רב-גורמי חזרות) בעציצים x 6 טיפולים x 3 קרקעות ללא גידולים. בשנת הניסוי הראשונה נדגמו דגימות שבועיות ונבדקו ריכוזי 870- כ כלור ואלקאלים, ערך הגבה, מוליכות חשמלית ויחס נתרן ספוח בתשטיפים עציצים. התוצאות מראות הבדלים 90- מ משמעותיים בין טיפולי ההשקיה השונים µ S / cm ( ) F )206(( במוליכות החשמלית ,263-626 ) במי הדן =1933, p <0.001 ,1063-3770 , וכנרת 546-1835 מיהול F )206( =8935,( ) בריכוז הכלורידים (מגכ”ל מיהול, 130-435 , דן p <0.001( 10-25 SAR ) F )203(- כנרת, ובערכי ה 290-1050 1.2- , דן =5102, p <0.001( 0.1-0.43 כנרת, אך עד כה לא 3.1-8.9 , מיהול 3.9 נצפה הבדל משמעותי בין סוגי הקרקעות השונות ולא בערכי ההגבה בין הטיפולים נבדקו בדוגמאות קרקע ESP השונים. ערכי משני עומקים שונים בעציץ, בפני השטח ס”מ) ולא 30-40( ס”מ) ובעומק 0-10( נראו הבדלים משמעותיים בין הקרקעות השונות על כן הערכים המוצגים הם ממוצע הקרקעות השונות לכל סוג טיפול השקיה 5 ,9.5 , כנרת 5.2 , מיהול 1.3 (פני שטח-דן , כנרת 3.0 , מיהול 0.8 ובעומק העציץ-דן ). תוצאות המחקר עד כה מציגות מגמת 4.8 שינוי בכימיה של הקרקע עקב השקיה במי כנרת ומי כנרת מהולים, בשילוב עם תנאי הסביבה המשתנים עונתית. שיטות נדגמו חמש קרקעות מחומרי אב שונים, שכללו קרקע מהגליל העליון המזרחי (קרקע ) המתפתחת על אבן גיר ודולומיט, קרקע A ) שהתפתחה B מהגולן הדרום-מרכזי (קרקע על בזלת. מעמק החולה נדגמו שלוש ,) C קרקעות שהתפתחו על חוואר (קרקע ), וחומר אלוביאלי-קולוביאלי D כבול (קרקע ). הניסוי E שמקורו מסחף נחלים (קרקע 300( . מי כנרת 1 : כולל שלושה סוגי השקיה . סידור הטפטפות 1 תמונה ליצירת הדחת מלחים תוך שטיפה אופטימלית של נפח הקרקע בעציץ 57