הנדסת מים

14 133 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | הטענות על עליית מחיר המים בישראל והאם התאגידים הביאו למחיר זה? “ראשית אבהיר כי אני לא אמון על התחום, אומנם מועצת רשות המים קובעת את תעריפי המים אך הגורמים הישירים האמונים על קביעת התעריפים ועדכונם הם בעיקר חטיבת הכלכלה ברשות המים והייעוץ המשפטי המלווה אותה בפעילות זו. עם זאת, ממעוף הציפור, ניתן לומר שטענות לחוד ומציאות לחוד. לא ניתן ולא נכון להתעלם מהנרטיב בציבור ומהתפיסה הרווחת שמחירי המים מאוד יקרים ועלו מאז ובגלל שהוקמו התאגידים, אך זה לא נכון עובדתית, ניתן להפנות כמובן לנתונים עובדתיים אך יותר נכון ויעיל להבהיר שתעריף המים נקבע על ידי מועצת רשות המים וכל תכליתו היא הגדרת המקור התקציבי לצרכי משק המים והביוב. מדובר בתעריף המעודכן פעמיים בשנה, בחודש ינואר ובחודש יולי ועל בסיסו ובאמצעותו פועלים גם תאגידי המים והביוב. עם זאת, אכן יש צורך לשפר את הטיפול והמשאבים המושקעים בהעברת המסר לציבור ואגיע לזה בהמשך דבריי כשנדון בממשקי העבודה עם הרשות המקומית. נקודה נוספת הגוררת טענות היא מחיר המים לחקלאות זהו לא תחום המומחיות שלי, הנושא נמצא בדיונים קדחתניים על ידי מיטב גורמי המקצוע ברשות המים. באופן כללי אוכל להתייחס ולומר שלעמדת רשות המים, כך גם הדברים הוצגו ומוצגים בפני מועצת רשות המים, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמגזר החקלאי מסובסד על ידי המגזר הביתי בכדי לאפשר תעריף נמוך יותר לחקלאי. אני לא מתייחס לשאלות רחבות יותר, כמו האם זה נכון ואיך עתיד המהלך להשפיע על החקלאות בישראל בשנים הקרובות. אך אני כן אבהירשרשות המים ערה לכל המשתנים והשאלות, בוודאי שישנם אלמנטים רחבים יותר, בין אם חברתיים ובין אם פוליטיים אבל, ככלל, מקום ומדינת ישראל תומכת בסבסוד משק זה, נכון יותר שהמקור התקציבי לכך לא יבוא מכיסו של הצרכן הביתי. בעיות במשק המים הישראלי בהיבט התאגידי בהיבטשל משק המים והביוב התאגידי – לא ניתן להתעלם מהעובדה שישנן בישראל רשויות מקומיות שלא התאגדו על אף 23 החובה החוקיתארוכת השנים. אקדים ואומר שאני מכיר את הטענות והנימוקים שבחלקן הקטן של רשויות אלו פועל משק מים וביוב איכותי לא פחות מזה הפועל בתאגידי המים והביוב, ברור לכל בר דעת שזוהי לא תמונה מייצגת – רובן המוחלט של רשויות אלו לא מצליחות לנהל ולתפעל את משק המים והביוב בתחומן בצורה איכותית וטובה מספיק וכתוצאה מכך – מצב התשתיות מדרדר והשירות לצרכן אינו עולה בקנה מידה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים על בסיסם נמדדים ופועליםתאגידי המים והביוב. ולסיום, מה צריך לעשות בכדי לשפר את משק המים בישראל? אני שוב אתייחס מנקודת מבט של תאגידי המים והביוב: הקמת התאגידים, פשוטו כמשמעו, הצילה את משק המים הישראלי, השנים האחרונות 12- מה שקרה כאן ב הוא תוצאה של מקצועיות, חתירה למטרה, עבודה קשה והבנה מעמיקה של מה שמשק המים והביוב צריך. לצערי, על אף כל ההישגים, השנים האחרונות מתאפיינות במאבקים ובמחלוקות בעיקר בגלל הקמת התאגידים והחובה החוקית למיזוגם כדי תאגידים אזוריים אל מול מפת האינטרסים השונה של הרשויות המקומיות שהינן, כאמור, בעלות המניות בתאגידים. מחלוקות אלו פוגעות בהתקדמות ההליכים ובמקביל משפיעות מאד על התפיסה בציבור. לא נכון לקחת מהרשויות המקומיות את יכולתן, ויש שיגידו – תכליתן, להעביר מסר ולייצר ממשקי עבודה ושירות קרובים ביותר עם התושב או הצרכן. אין לי ספק שבשיתוף פעולה נשכיל לסיים את הסאגה ובכך להביא יציבות משקית, כן, גם ברמה הפוליטית שלא ניתן לזלזל בחשיבותה. רשות המים תמשיך ותפעל בהתאם להוראות החוק ותוך הבנה מלאה של הצרכים השונים בשטח. אין לי ספק שלתאגידי המים והביוב יש פוטנציאל גלום שאינו מנוצל ועבודה רבה לפנינו. יש הרבה יוזמות על שולחני שעתידות להמשיך ולשפר את רמתהשירות לצרכן, אתממשקי העבודה מולו וככל הנראה גם את מערך היחסים המורכב מול הרשות המקומית. הקמת התאגידים, פשוטו כמשמעו, הצילה את משק המים 12- הישראלי, מה שקרה כאן ב השנים האחרונות הוא תוצאה של מקצועיות, חתירה למטרה, עבודה קשה והבנה מעמיקה של מה שמשק המים והביוב צריך