הנדסת מים

17 ד”ר אבנר אחיטוב, חוקר במכון יסודות, בעל בכלכלה PhD תואר מאוניברסיטת שיקגו, ארה”ב. חבר דירקטוריון ומייצג את חברת עתודות בוועדת ההשקעות של חברת כנף, מקבוצת כלל. בעבר, מנכ”ל ארגון מים לישראל, המנהל הכלכלי של קיבוץ רמת יוחנן, מנהל המחלקה העסקית והכלכלית של חברת פלרם, וחבר סגל באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה. לחקלאות הישראלית מגוון רחב של תפקידים לאומיים: היא מספקת מזון לתושבים ומבטיחה את הזכות הבסיסית למזון טרי ונגיש לכל האוכלוסייה, הן בשגרה והן בתנאי אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית; היא מספקתתעסוקה ובסיס כלכלי לעוסקים בה; ומספקת תועלות חיצוניות רבות, כגון נוף חקלאי, ריאות ירוקות במרכז הארץ והתיישבות ושמירת קרקעות באזורי הפריפריה. למרות תפקידים חשובים אלה, משק המים לחקלאות שוב ניצב בפני שוקת שבורה. הבעיה העיקרית והמתמשכת היא, ששיטת הרגולציה הקיימת, חוסר התכנון לטווח ארוך ומנגנון קביעת המחירים גורמים לחוסר יעילות תפעולית, להקצאות מים מעוותות, לתמריץ להגדלת ההוצאות על ידי מפיקי המים וספקי המים השונים, ולחוסר צדק בחלוקת המים בין המשתמשים השונים. כ ענף החקלאות סובל מעלייה מתמשכת וארוכת שנים במחירי המים. מחיר המים השפירים לחקלאות, המסופקים על ידי מסך המים לחקלאות, 18% מקורות ומהווים 1995 ש”ח לקוב בשנת 0.88- עלה מ , עלייה ריאלית 2018 ש”ח בשנת 1.86- ל . גם מחירי השפד”ן והקולחין, 27%- של כ שאינם משמשים לצריכה ביתית, עלו באופן 75% דרמטי בשנים אלו: עלייה ריאלית של (קולחין). בנוסף, במהלך 129%- (שפד”ן) ו אותן שנים בוטל הסדר המחירים המדורגים לחקלאות, מה שגרם להכבדה נוספת של במחיר המים לחקלאים. 6%- כ במבט לאחור, ההצדקות שניתנו לעליית מחירים זו אינן סבירות. מרבית העלות של הפקת המים נובעת מהשקעה בתשתיות, ובתקופה זו נעשו השקעות מעטות בלבד במים שפירים לחקלאות (מכיוון שהכמות המסופקת ירדה) ובמערכת השפד”ן, ואילו במערכות ההשבה של הקולחין נעשו השקעות שאמורות היו לגרום דווקא לירידה במחיר. מנגד, ובאופן מפתיע, מחירי המים משנת 9%- למשקי הבית ירדו באופן ריאלי ב , והם מהזולים ביותר 2020 ועד שנת 2010 מבין המדינות המפותחות. כלומר, המגמה של מחירי המים לצריכה הביתית הפוכה מזו של מחירי המים לצריכה החקלאית. ניתוח האופן שבו מנוהל משק המים מצביע על ארבעה עקרונות שעומדים בבסיסו: תעריף ארצי אחיד, כיסוי העלות הנורמטיבית הריאליתשל ספקי המים, משקתעריפי סגור והקצבות מים אדמיניסטרטיביות לחקלאות. שילובם של ארבעה עקרונות אלה יחד הם רק שליש מהשדות המעובדים בישראל מושקים, כך שלמעשה המים מהווים גורם מגביל, שמונע גידול בתוצרת החקלאית הצמחית, במיוחד של ירקות ופירות הגורם המרכזי לחוסר היעילות ולתמרוץ השלילי, אשר מעודד אתספקי המים להגדיל דווקא את העלויות ולספק מים בצורה שאינה יעילה. יש לציין, כי בכתב המינוי של הרשות הממשלתית למים ולביוב עם נכתב, כי “מטרתה 2007 הקמתה בשנת העיקרית היא לאפשר מתן שירותי מים וביוב, תוך השמת דגש על אספקת מים בכמות, באיכות ובאמינות מרבית, והכל באופן יעיל, תוך הגדלת הרווחה בת הקיימא של תושבי מדינת ישראל” (ההדגשה שלי, א.א.). בפועל, שימור הניהול על בסיס ארבעת העקרונות שצוינו מביא להפחתה ביעילות ולפגיעה ברווחת התושבים. כמו כן, עקרונות הניהול של משק המים אינם תואמים דיים, ובחלקם אף מנוגדים, לתורה הכלכלית הכללית, לתוצאותיהם של מחקרים רבים שנערכו על משק המים הישראלי ולהמלצות המקצועיות לביצוע רפורמות לשיפור היעילות של משק המים. ראוי לציין, כי על פי מחקרים אקדמייםשבחנו את משק המים, על המחיר המרבי למים שפירים לחקלאות להיות המחיר של הקוב השולי (האחרון שמסופק במתקן ההתפלה הזול ביותר), בתוספת עלות ההובלה ממנו אל השטחים החקלאיים. מחיר זה עומד כיום ש”ח למ”ק. 2- על כ בעיות אלה, שמובילות הן למחסור במים והן למחירים גבוהים, גורמות למיעוט השקעות הון במשקים החקלאיים, להיעדר תמריץ להכנסת טכנולוגיות וגידולים חדשים, וכפועל יוצא – ליציאתם של חקלאים רבים מהענף. בנוסף, הבעיות מובילות לכך, שבעוד שחלק ניכר מהמזון הטרי מחייב השקיה, רק שליש מהשדות המעובדים בישראל מושקים, כך שלמעשה המים מהווים גורם מגביל, שמונע גידול בתוצרת החקלאית הצמחית, במיוחד של ירקות ופירות. מכלול בעיות אלה פוגע באופן ישיר בתפוקה החקלאית, בפריון החקלאות ובתועלות הישירות והחיצוניות של החקלאות, ולמעשה נפגעים מכך כל תושבי ישראל. למרות מכלול בעיות אלה והשלכותיהן הרחבות, הציבה רשות המים מטרה שונה: לבטל את הסבסוד הצולב, שקיים לטענתה, בין המגזר הביתי והתעשייתי למגזר החקלאי. לצורך השגת מטרה זו מציעה הרשות לערוך שינוי במנגנון קביעת מחירי המים לחקלאות, אשר יגדיל את הכנסותיה של חברת מקורות ממכירת מים לחקלאים ביותר מחצי מיליארד ש”ח לשנה. לצערנו, מניתוח המסמךשפרסמה רשותהמים עולה,