הנדסת מים

21 שליש מהשטחים החקלאיים המעובדים בישראל מושקים. מכיוון שהתפוקה החקלאית בשטח מושקה גדולה פי שלושה משטח שאינו מושקה, מצב זה גורם לחסר בהשקעות הון במשקים החקלאיים, לחוסר בתמריץ להכנסתטכנולוגיה וגידולים חדשים, וכפועל יוצא – ליציאתם של חקלאים רבים מהענף. השלכות אלה מביאות לכך, שהתוצר החקלאי הצמחי נמצא בקיפאון כבר מעל לעשור, והפריון לעובד בענף החקלאות נמצא בנסיגה. מכיוון שענף החקלאות הוא ענף תחרותי, כל עלייה במחירי התפוקות או ירידה בפריון גורמים לכך שמחירי התוצרת יעלו. כלומר, העלייה במחירי התשומות בחקלאות מגולגלת בסופו של דבר אל הצרכנים. בעיות מתמשכות אלה מביאות לכך שבעשור האחרון חלה עלייה עקבית במחירי המזון הטרי. מצב זה גורם נזק לכלל תושבי המדינה, ובמיוחד למשקי הבית בעשירוני ההכנסה הנמוכים, שמוציאים חלק גדול יותר מתוך הוצאתם החודשיתעל צריכתמזון טרי. לסיכום, מצבו של משק המים פוגע באופן ישיר בתפוקה החקלאית ובפריון הכולל של החקלאות בישראל, ובשל כך נפגעות התועלותהישירות והחיצוניותשל החקלאות, ולמעשה נפגעים כל תושבי ישראל. חלקן השני של המאמר יפורסם בגיליון הבא. המים שאינם שפירים (שפד”ן וקולחין), אשר אינם משמשים לצריכה ביתית, עלו באופן 75% דרמטי בשנים אלו: עלייה ריאלית של (קולחין). בנוסף, במהלך 129%- (שפד”ן) ו אותן שנים בוטל הסדר המחירים המדורגים לחקלאות (שממשיך להתקיים בצריכה הביתית), מה שגרם להכבדה נוספת של במחיר המים לחקלאים, כשהעלות 6%- כ .20%- למשקים הפחות רווחיים מגיעה אף ל החוקרים מצאו, כי הסדר המחירים המדורגים היווה אמצעי סובסידיה זול ויעיל, שסייע למשקים הקטנים והפחות רווחיים לשרוד. במבט לאחור, ההצדקות של אנשי רשות המים למגמת העלייה במחירים אינן סבירות. מקצת החוקרים טוענים, שהעלייה נבעה מתחרותעל משאבשנמצא בחסר בעקבות העלייה בצריכה במגזר הביתי. בכל אופן, מההיבט של כיסוי עלויות אין סיבה לעליית המחירים, מכיוון שבשנים אלו כמעט שלא נעשו השקעות במים שפירים לחקלאות ובמערכת השפד”ן, והשימוש במים נעשה במערכות ישנות, שעלות ההון שלהן שולמה זה מכבר. בקולחין ובמערכות ההשבה נעשו השקעות רבות, אך סביר להניחשהמערכות יהיו יעילות יותר, במיוחד בשימוש באנרגיה, ולכן הציפייה היא שהשיפורים יגרמו דווקא לירידה במחיר. בהמשך נייר זה נראה, שספקים פרטיים מצליחים לספק מי קולחין במחירים הנמוכים ממחירי מקורות. מנגד, ובאופן מפתיע, עבודתה של בת-חן רוטנברג מראה, שמחירי המים למשקי 2010 משנת 9%- הבית ירדו באופן ריאלי ב , ושהם מהזולים ביותר מבין 2020 ועד שנת המדינות המפותחות שסקרה, בשיעור 40 מתחת לממוצע כל המדינות. 50%- של כ מכאן, שהמגמה של מחירי המים לצריכה הביתית היא הפוכה מזו של הצריכה החקלאית. הפגיעה באינטרס הציבורי לחקלאות הישראלית מגוון רחב של תפקידים: היא מספקת מזון לתושבים ומבטיחה את הזכות הבסיסית למזון טרי ונגיש למכלול אוכלוסיות, הן בשגרה והן בתנאי אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית; מספקתתעסוקה ובסיס כלכלי לעוסקים בה; ומספקת תועלות נוספות רבות (“תועלות חיצוניות”), כגון נוף חקלאי, ריאות ירוקות במרכז הארץ והתיישבות ושמירת קרקעות באזורי הפריפריה. המחסור הגדול במים ומחיריהם הגבוהים גורמים לחוסר כדאיות כלכלית של רבים מהמשקים החקלאיים, ומביאים לכך, שרק תודות רבות למי שהקדישו מזמנם ותרמו למסמך זה בהערותיהם החשובות (סדר התודות לפי סדר הא’-ב’): רחל בורושק, לשעבר כלכלנית התאחדותחקלאי ישראל; אילנהדרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל; פרופ’ ישראל פינקלשטיין, המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, האוניברסיטה העברית; אורי צוק-בר, סמנכ”ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה; פרופ’ עדו קן, המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, האוניברסיטה העברית. עבודה מקיפה שנעשתה לאחרונה מצביעה על כך, שמחירי המים לחקלאות כלל אינם מסובסדים, ושמחירם היקר של המים נובע מיעילות נמוכה של חברת מקורות. כלומר, ללא הנטל העודף של מקורות, מחירי המים הממוצעים לחקלאות היו יכולים להיות זולים במידה משמעותית