הנדסת מים

29 משה גופן, ‘ פרופ חוקר הכנרת ועמק החולה,לשעבר מנהל המעבדה לחקר הכנרת מים נמוכה או התדרדרות אקולוגית ומה משמעותה בפועל?). הפעלת המודל הזה נתנה 2014 – 1969 על כל התקופה של , ״תחתשלטון״ 1992 תוצאה האומרתשעד הפרידיניום, המצב האקולוגי של הכנרת היה יציב. לאחר מכן, כאשר ה-״שלטון״ עבר לציאנובקטריה, היציבות האקולוגית של מערכת הכנרת התערערה. מתוך שפע המאמרים שהתפרסמו בנושא זה עולה שאלה: האם לא הגענו לאותה מסקנה גם ללא שימוש ב״מודל הקיימות״? האם לא אמרו, כתבו, והרצו מדענים לא מעטים שהתחולל ״מהפך״ בכנרת ובמקום שלטון פרידיניום ישכיוםשלטון ציאנובקטריה ויש לנו ״כנרת אחרת״? המדענים האלו התבססו רק על נתונים ללא שימוש בכל מודל שהוא. אבל, כדרכו של עולם המדע, אותם מדענים המשיכו הלאה ושאלו, מדוע קרה ה״מהפך״ הזה ומה גרם לו להתרחש? מה חלקם של שינויי אקלים בתהליך הזה? מודל הקיימות לא עוזר למצוא תשובות לכך. ״מודל הקיימות״ אומר, כך פורסם, שרק השנים האחרונות, מדד 30 בחמש מתוך ,1999 ,1993 :60 המדרוג היה טוב, מעל .2015 ,2008 ,2007 בדיקה פשוטה של המאזן ההידרולוגי של הכנרת באותן חמש שנים נותנת תוצאות מעניינות המאפיינות את חמש השנים האלו, והן מוצגות בטבלה הבאה שבה מוצגים ממוצעים שנתיים של כניסת מים לכנרת דרך הירדן (מלמק״ש), כמות (טון) של אמוניום, חנקן כללי וזרחן כללי שנכנסו באותהשנה אל הכנרתבאמצעותמי-הירדן, וגובה המפלס באגם באותה שנה: הטבלה מספרת לנו שבשנים בהן הייתה יציבות אקולוגית מצוינת על פי ״מודל הקיימות״, ספיקת הירדן הייתה קטנה מהרגיל, כמות הנוטריאנטים שהביא הירדן אל הכנרת גם היא הייתה קטנה מהרגיל. חמש השנים הללו באו אחרי שנים גשומות (ברצף או במרווח קטן מסוים), שבעקבותיהן היה באגם מפלס גבוה בכל חמש השנים ה״יציבות״. זאת אומרת , ש״מודל הקיימות״ נותן תוצאה חיובית בתנאים מאד מסוימים, ולדעתי, בשביל זה אין צורך במודל, ומספיק בהחלט ניתוח של נתונים קיימים. המציאות מכתיבה את התוצאות והמסקנות המתבקשות מתוכן. המודל אינו נותן תשובה עתידנית. יתר על כן, ״מודל הקיימות״ נתן תוצאה של ,2007( מצב אקולוגי אופטימלי לשנתיים ) שבהן התרחש המשבר החמור 2008 ביותר שידוע באוכלוסיית אמנון הגליל באגם ו״מודל הקיימות״ מתעלם מכך. במסגרת תשעת הפרמטרים שבחר מודל זה לעצמו, לדגים בכנרת אין כל השפעה ממשית על היציבות האקולוגית שלה או להיפך. לאקולוגיה של הכנרת אין כל השפעה על הדגים. המדרוג הגבוה, כפי שפורסם, שניתן 2020 לכנרת במחצית השנה הראשונהשל בא גם הוא אחרי שנים גשומות ולפי הנזכר קודם, גם אם השנה הבאה תהיה שחונה, המדרוג יהיה גבוה. זוהי תחזית עכשוויתשל תוצאות ״מודל הקיימות״ על שנים קודמות, המוצגות כאן, עשוי בהחלט לתמוך בה. ״מודל הקיימות״ מצדיק למעשה מדיניות תפעוליתשל מלוי מכסימלי של האגם במים (כפי שנדרש לאספקה בעבר וכיום פחות) ולכן גם בנוטריאנטים, קרוב לוודאי על ידי סגירת הסכר, מתוך תקווה שאם אחרי כן