הנדסת מים

30 134 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | תבוא שנת מיעוט גשמים, המפלס ירד אמנם, אבל נוטריאנטים כמו חנקן ינוצלו בתוך המערכת, יתפרקו ו\או יתנדפו. מצב זה יביא למדרוג גבוה ויציבות אקולוגית אופטימלית. אבל ״מודל הקיימות״ הראה שזה נכון לשנה אחת, עוקבת שיטפון, ותוצאותיו לא הראו שהיציבות היא רב- שנתית. ״מודל הקיימות״ אומר בעצם דבר פשוט: אם יש הרבה מים (גשם וספיקה), ואז כפי שמראים ממילא הנתונים, יש אספקת חנקן מוגברת והפרידיניום משתלט – המצב האקולוגי הוא אופטימלי. כאן המקום להזכיר שגם בתוך עידן הציאנובקטריה, כשהיו שנים עתירות גשם מלוות ספיקה גבוהה בירדן ואספקת חנקן מוגברת לאגם, התחדשה חד-שנתית פריחת הפרידניום, שנותנת, על פי המודל, מדרוג גבוה. התופעה הזו חזרה על עצמה כמה פעמים בעידן הציאנובקטיה. אשר לערכו של ״מודל הקיימות״ לנבא תחזית עתידית, מתיימרים בוני המודל לייחס לו יכולת כזו, אבל נראה לי שהיא אינה קיימת. קחו למשל את נושא המליחות: המודל מגשש באפילה ואינו מציע פתרון בכנרת 2020 עתידני. המליחות בספטמבר מגכ״ל (מיליגרם כלוריד לליטר) 269 הייתה מגכ״ל. 325 אחרי ששנתיים קודם לכן הייתה , במשך 2021 יתר על כן, בראשית קיץ חודשיים בלבד, כשהמפלס גבוה והסכר 16000- סגור נוספו לאוגר המלח בכנרת כ טון מלח, שהם בערך מחצית מסילוק המלח השנתי ב״מוביל המלוח״ ממעיינות ״עין נור״. במדעי המחשב ידוע הכלל הקונספטואלי ע״י ויליאם 10.11.1957 (נוסח לראשונה ד. מלין) שנקרא ״אשפה פנימה – אשפה RIRO : Garbage or או GIGO החוצה״ ( ). זוהי אזהרה מפני הזנת המחשב Rubbish בחומר קלט פגום, שגוי או מוטעה מפני שכך תקבל גם את הפלט (התוצאה). אם הנחת היסוד פגומה גם התוצאה לא תהיה תקינה, או: קלט שגוי לא ימנע פלט שגוי. לטעמי, יש לייחס זאת גם לכינרת. אפשר לסכם את התהליך רב-השנים של מודליזציה של איכות המים בכנרת בקיצור: – המודל האוסטראלי בן שני שלב ראשון ): תכונות פיסיקליות עם אפשרויות 1 : חלקים ניבוי אמינות שערכן המעשי תפעולי לא ): שטפי נוטריאנטים ותגובת 2 . ברור הפלנקטון; תוצאות המעשיות ויכולת ניבוי אמינה מעורפלות. ) WQS - מודל איכות המים ( שלב שני המסתמך על חוות דעת סוביקטיביות ובסיס 1970-( השוואה של כנרת עם פרידיניום ), התוצאות הן רטרואקטיביות ללא 1992 כל יכולת ניבוי. – מודל הקיימות האקולוגית השלב השלישי שלמעשה מוריד מערכו המעשי של מודל האיכות ואינו מבדיל בין תקופות שונות בהתפתחות האקולוגית המתועדת של הכנרת והכל ״שפיט״, וראוי להיכלל בתוך המודל. מבחינת איכות המים בהיבט עתידני תרומתו של מודל זה לא ברורה. אף אחד מהמודלים האלה לא כולל בתוך האלגוריתמים הבונים אותו את הדגים והדייג או גם למשל השפעת נופשים בחופי האגם על איכות המים. אבל, לא פסקה פעילות של ניתוח פרקטי של נתוני אמת מתועדים שנאספו בשטח ו\או עבודת מעבדה מורכבת, שנעשתה על ידי מדעני הכנרת בתוך מערכת הכוללת מרכיבים ביולוגיים, כימיים, מיקרוביולוגיים וגם שנות מחקר. לכאורה, 70 פיסיקליים, לאורך אף אחד מהמודלים האלה איננו מתחשב בתקנים בין-לאומיים או לאומיים של איכות ) של Verification המים לצורך וריפיקציה ( תוצאותיו לגבי מספר פרמטרים או פרמטר מסוים אחד. יתר על כן, לאחרונה פרסמה שרת האנרגיה ברשתות החברתיות דעתה בדבר הצורך לתגבר תחלופת מים בכנרת כדי לשמור על האיכות שלהם. את הצורך בתגבור התחלופה קשרה שרת האנרגיה, בצדק רב, לתפעול בעל משמעות הידרו- פוליטית: תוספת מים מהכנרת למדינת ירדן. לנימוק ההידרולוגי שנוסף לערך המדיני יש הצדקה מדעית שמאפשרת עוד להוסיף על כך גם תגבור שאיבה במוביל הארצי פתיחה זהירה של הסכר וגם הזרמת מים מותפלים לאגם. איזה תמיכה נותן כל אחד מהמודלים, שפותחו כביכול כתומכי החלטה, לדיון בסוגיה זו? שנה כניסת מים מהירדן (מלמעק״ש) מפלס (מטרים מתחת לפני הים אמוניום (טון) חנקן כללי (טון) זרחן כללי (טון) 1993 380 209.3 38 1051 60 1999 254 212.4 9 543 34 2007 354 211.8 21 802 40 2008 230 213.1 14 492 43 2015 227 212.5 13 591 19 1970- ממוצע כללי 2018 414 211.2 40 1071 72 ממוצע לחמש השנים שבטבלה 289 211.8 19 696 39 ״מודל הקיימות״ נתן תוצאה של מצב אקולוגי אופטימלי לשנתיים ) שבהן התרחש 2008 ,2007( המשבר החמור ביותר שידוע באוכלוסיית אמנון הגליל באגם ו״מודל הקיימות״ מתעלם מכך