הנדסת מים

41 מתודולוגיה: - במהלך הפרויקט נבדקה קיבולת השרף ה״אפקטיבית״ ביחס לקיבולת התיאורטית [ניסוי ממושך עם חזרות רבות: העמסת השרפים עד “פריצה״ ולאחר מכן ריענון ארוך עד הגעה לערך קשיות קבוע]. - במשך מספר חודשים נאספו נתוניםעל זרםהכניסה ICP למחליפי היונים:, סידן, מגנזיום ומוליכות ב- - . MS - בוצע ניתוח מעמיק על אופן פעולת המערכת ואופן היישום בשטח. ממצאים עיקריים: ~ - קיבולת השרף נמצאה נמוכה מהתיאורטית (בכ .)20% - נמצא קשר חזק בין ריכוזי הסידן והמגנזיום (כל אחד בנפרד) לבין מוליכות ההזנה למחליפי היונים. אופן שילוב הממצאים במערכת הקיימת והשלכות השינוי: על מנת לקבוע את כמות היונים המועמסים למחליפי היונים הוטמעה במערכת הבקרה אלגוריתמיקה המחשבת את עומס הקשיות מתוך המוליכות הנמדדת. כאשר העומס המצטבר מגיע לערך שנקבע מראש (כתוצאה מהבנת קיבולת השרף ה״אפקטיבית״) - היחידה נכנסת לריענון באופן אוטומטי. כמות המים הנדרשת לריענון נקבעה מתוך הניסוי לקביעת קיבולת השרף ובשילוב נתונים נוספים. בימים אלו אנו מפעילים ניסוי לבחינת השפעת ריכוז מוליכות הרענון על משך הריענון הנדרש וזאת על מנת להגדיל את זמינות המערכת, במיוחד בימי הקיץ כאשר העומסים גבוהים. השלכות כלכליות וסביבתיות: . הפחתה משמעותיתשל איבודי מים. פחות ריענונים 1 פחות שטיפות ישרות בסיום הריענון (“רינז״) = . הפחתה משמעותית (מאות טונות בשנה) של 2 צריכת החומצה המשמשת להורדת ערך ההגבה אופטימיזציה למערך מחליפי יונים המשמשים 2- לטיפול מקדים לפס ה במתקן התפלה מתקן ההתפלה בפלמחים הינו ייחודי בעולם בשל העובדהשניתן להפעיל בו את הפס השני ביחס השבה (לצורך השוואה, מתקנים אחרים פועלים 98% של ). הנ״ל מתאפשר הודות לטיפול מקדים 90-95% בטווח ע״י מחליפי יונים אשר סופחים את יוני הסידן והמגנזיום ותמורתם משחררים לתמיסה יוני נתרן. לאחר מחזור ספיחה נדרש ריענון למחליפי היונים על ידי תמיסת מרוכזת. המתקן עושה שימוש במי הרכז של NaCl הפס השני לביצוע הרענון (אין צורך בהוספת מלח). על מנת לשפר את יעילות הרחקת הבורון בפס השני יש להעלות בו את ערך ההגבה כך שהחומצה הבורית . כפועל יוצא, ערך B ) OH (4- תהפוך לבוראט B ) OH (3 ההגבה בזרם הרכז גבוה גם הוא, לכן בטרם שימוש בתמיסת הרכז לריענון יש להוריד את ערך ההגבה לאזור הניטרלי ע״י שימוש בחומצה. במהלך תכנון המתקן נקבעו תדירות ומשך הריענונים על בסיס חישובים תיאורטיים והערכות. מטרת פרויקט המחקר הינה: בהתאם למאפייני . הפעלת ריענון באופן אוטומטי 1 זרם הכניסה (ספיקות וריכוזי יוני הקשיות): בשל השתנות הטמפרטורה במהלך השנה ובהתאם לתוכנית הייצור- אופי זרם ההזנה משתנה, כמות המים הנדרשת לטיפול משתנה ולפיכך גם קצב העמסת מחליפי היונים. . קביעת כמות המים הנדרשת לריענון 2 הנ״ל צפוי להפחית באופן משמעותי את כמות החומצה המיועדת לריענון וכמותמים רבה המיועדת לשטיפה. טכנולוגיות טיפול במים מושב ב׳: והשבת קולחים IDE יו״ר המושב: אביטל דרור אהרה,