הנדסת מים

10 136 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | ממוצע של מטר בשנה, ושטחו הולך ומתכווץ. לאחרונה בחן המשרד להגנת הסביבה את המדיניות הממשלתית לטיפול בים המלח והמליץ שלא לקדם את תכנית תעלת הימים שאמורה להזרים אליו מים מכיוון ים סוף, בגלל ההשלכות הסביבתיות על ים המלח וחוסר היתכנות כלכלית. במקום זאת המליץ המשרד להתמקד בניסיונות להגדיל את כמויות המים המגיעות לים מצפון דרך נהר הירדן. זאת, באמצעות ניצול עודפי שפכים מטוהרים בירדן השכנה והגדלת כמות המים הזורמים מהכנרת לנהר הירדן בשנים שבהן הדבר אפשרי. על אף המגמה החיובית שנמדדה בארבע השנים האחרונות, לפי תחזיות של התפתחות משבר האקלים באזורנו, כמויות המשקעים הכלליות במזרח הים התיכון צפויות לרדת עד סוף המאה, והתלות במתקני התפלה צפויה לגדול. לכן, רשות המים מקדמת הקמת מתקני התפלה נוספים בגליל המערבי וליד ראשון לציון. חלוקת דיווידנדים בתאגידים הצעת חוק שמבקשת לבטל את חובת ההתאגדות האזורית של תאגידי המים המקומיים אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעתהחוקמבקשתלאפשר לתאגידי המים המקומיים לחלק דיווידנדים לרשויות המקומיות לקראת הבחירות שיתקיימו באוקטובר השנה. נכון להיום, האישור לחלוקת דיוודנדים מותנה בעמידת התאגיד בחובותיו על פי חוק ועמידתו בהיקפי ההשקעות וחידוש תשתיות כפי שנקבע בתוכנית תשתיותשנתית לכל תאגיד וכן עמדו בחובת התיאגוד האיזורי, זאת בכדי להבטיח כי לא תפגע יציבותו הפיננסית של התאגיד או יכולתו לעמוד באתגרים ובפעילות בשנים הבאות. אם תאגידים מקומיים לא מתאגדים אזורית - הם לא יכולים להעביר את רווחיהם לרשות שבה הם פועלים. כך, ראשי הערים אינם יכולים למשוך את רווחי התאגיד שהקימו גם אם היה יעיל ועמד בכל תנאי רשות המים, שהיא הרשות המפקחת. חובת ההתאגדות האזורית נועדה לצמצם את ובכך לחסוך 30- ל 56- מספר תאגידי המים מ בעלויות ניהול ותפעול לתושבים בגלל גודלם. במקביל להצעת החוק, ממשיך להתנהל מו"מ צינורות המספקת מים ממתקני ההתפלה אל הכנרת. בעת הצורך ניתן יהיה להזרים מיליון מטרים 120 ממערכת זו כמות של עד מעוקבים אל האגם, דרך נחל צלמון שבגליל. בעוד שברוב הארץ יש מגמת שיפור במצב מאגרי המים הטבעיים, ים המלח מוסיף להתדרדר. הירידה של מפלס ים המלח בשנה 11- מטרים - הייתה גבוהה ב 1.27 - שעברה סנטימטרים לעומת השנה שקדמה לה. מזה שנים שמפלס ים המלח יורד בקצב 30- כ ממוצע של מטר בשנה, ושטחו הולך ומתכווץ. לאחרונה בחן המשרד להגנת הסביבה את המדיניות הממשלתית לטיפול בים המלח והמליץ שלא לקדם את תכנית תעלת הימים שאמורה להזרים אליו מים מכיוון ים סוף. במקום זאת המליץ המשרד להתמקד בניסיונות להגדיל את כמויות המים המגיעות לים מצפון דרך נהר הירדן. זאת, באמצעות ניצול עודפי שפכים מטוהרים בירדן השכנה והגדלת כמות המים הזורמים מהכנרת לנהר הירדן בשנים שבהן הדבר אפשרי. הכנרת צפויה לקבל גיבוי נוסף למקרה של רצף שנות בצורת. מחר (שלישי) יחנכו חברת מקורות ורשות המים את פרויקט "המוביל הארצי ההפוך". מדובר בבניית מערכת צינורות המספקת מים ממתקני ההתפלה אל הכנרת. בעת הצורך ניתן יהיה להזרים ממערכת זו מיליון מטרים מעוקבים אל 120 כמות של עד האגם, דרך נחל צלמון שבגליל. מאגרי מי התהום נמצאו בבדיקת רשות המים מעל קווי התפעול הרצויים, כלומר הם נוצלו באופן שלא סיכן את איכותם מצבו היציב יחסיתשל מפלס הכנרת מאפשר לממש את התכנית של תגבור אספקת המים לירדן, שסובלת ממצוקת מים קשה. בשנתיים הקרובות מתוכנן גם להגדיל את כמות המים המוזרמת מהכנרת לירדן הדרומי, על מנת לשפר את איכות המים בו. בולען סמוך לים המלח בעוד שברוב הארץ יש מגמת שיפור במצב מאגרי המים הטבעיים, ים המלח מוסיף להתדרדר. הירידה של מפלס ים המלח בשנה 11- מטרים - הייתה גבוהה ב 1.27 - שעברה סנטימטרים לעומת השנה שקדמה לה. מזה שנים שמפלס ים המלח יורד בקצב 30- כ ומצוקת המים תלווה את המדינות האלה עוד שנים רבות". הגבלה על פעילות החברה בחו"ל משק המים הישראלי נחשב לבין המובילים בעולם מבחינת השימוש בהתפלה ומִיחזור המים, והידע של ישראל בתחומים האלה משמש כענף יצוא. עם זאת, החוזים 10- הבינלאומיים של החברה מוגבלים לכ מיליון דולר בשנה, כך שעם חתימת החוזים האחרונים, מקורות סגרה כמעט שליש מהיקף הפעילות החדשה המותרת לה בחו"ל לשנת .2023 ההגבלה נובעת מרצון למקד את החברה במשק המקומי ולהרחיב את פעילותה הבינלאומית באופן מדוד והדרגתי. בימים אלה, הרשויות בוחנות את הרחבת הפעילות הבינלאומית על ידי הגדלת החוזים החדשים מיליון שקל. 15- , ל 50%- המורשים בשנה בכ סיכום שנה הידרולוגית מסיכום של השנה ההידרולוגית האחרונה שפרסמה רשות המים, עולה כי השנים האחרונות היו מרובות משקעים באופן נדיר, וכי מצבם של רוב מאגרי המים הטבעיים בישראל 11- השתפר. עם זאת, מפלס ים המלח ירד ב סנטימטרים יותר מבשנה שעברה כמות המשקעים הגדולה בשנים האחרונות שיפרה מאוד את מצב מאגרי המים הטבעיים 1.27- בישראל, פרט לים המלח, שמפלסו ירד ב מטרים - ירידה חדה יותר מבשנים קודמות. מאגרי מי התהום נמצאו בבדיקת רשות המים מעל קווי התפעול הרצויים, כלומר הם נוצלו באופן שלא סיכן את איכותם. הסיבה לכך, מלבד ריבוי המשקעים, היא השימוש הנרחב במים מותפלים, שמספקים כיום כמות שנתית מיליון מטרים מעוקבים. גם בכנרת, 600 של נמדד לראשונה מזה כעשרים שנים רצף של שלוששנים בהן המפלס היה מעל קו התפעול המומלץ. השפע היחסי בכמויות מים במערכת הארצית אפשר לצמצם את השאיבה מהאגם, מה שתרם לייצוב מפלס הכנרת. גיבוי נוסף לכנרת במקרה של רצף שנות בצורת ייספק "המוביל הארצי ההפוך- מערכת טיפות ישראליות