הנדסת מים

18 136 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | (מפלס מים מקסימאלי ביחס לעומקה) עבור תרחישי העשרה שונים. תרחישים ) ביחס לנפח V well אלו מובאים כנפח הבאר ( ). הקווים הרציפים V in המים שנכנס לבאר ( מייצגים תרחישים שווי רדיוס ובעוד 6 באיור שקווים מקווקווים מציינים תרחישים שווי עומק. מדוגמא זו ניתן לבחון קונפיגורציות שונות של עומק באר מול קוטר ולתכננה בהתאם לחישובי עלות-תועלת. למשל, עבור האירוע המוצג, באר בעלת עומק מטרים נדרשת להיות בעלת רדיוס 10 של ס”מ על מנת להתמודד עם 45 של לפחות אירוע הנגר שהונח (קו ירוק מקווקוו באיור ס”מ 10 ). מאידך, באר בעלת רדיוס של 6 מטרים 14 צריכה להקדח לעומקשל לפחות על מנת להתמודד עם אותו אירוע (קו כחול .)6 רציף באיור סיכום בארות החדרה יבשות מהוות פתרון יעיל להחדרת נגר אל תת הקרקע ובכך מאפשרות התמודדות עם הצפות, פגיעה ברכוש ומעודדות קיימות (העשרת מי תהום). עם זאת, התמודדות מיטבית ולטווח ארוך מצריכה את תכנונן בהתאם לצפי הנגר. בעבודה זו פותח והוצג מודל אנליטי לאפיון כושר החדרה ומפלס המים בבארות יבשות. המודל אומת מול סימולציות נומריות והראה התאמה טובה, הן במפלס המים בבאר בעת ולאחר החדרת המים, והן במיקום חזית ההרטבה בתת הקרקע. אימות מול ניסוי שדה הראה יכולות גבוהות בכיול הפרמטרים ההידראוליים של הקרקע. בהשוואה למודלים נומריים, זמני ההרצה קצרים במספר סדרי גודל עבור המודל האנליטי, מורכבות הפתרון נמוכה (נדרשים עבור המודלים 6 פרמטרים לכיול בניגוד ל 2 הנומריים) ועל כן גם יציבות הפתרון גבוהה יותר. השימוש במודל מאפשר להעריך את נפח הבאר ביחס של עומק/קוטר עבור אירועי נגר עתידיים בזמני חישוב מיידיים, ואף לקבוע הצבת בארות במרחב על מנת למנוע חפיפה באזור החידור המושפע מכל אחת מהבארות השונות. שימוש במודל לתכנון לאחר שהמודל אומת ונמצא מתאים, ניתן להשתמש בו לצורך תכנון אופטימאלי של באר ההחדרה. במקרה זה ניתן להעזר במבחני רגישות הקובעים את מפלס המים המקסימאלי בבאר עבור קונפיגורציות באר מראה דוגמא למבחן רגישות 6 שונות. איור מסוג זה, המתבסס על אירוע העשרה קוב לשעה 50 המאופיין בספיקה נכנסתשל בפרק זמן של שעה, לקרקע בעלת מוליכות מטר ליום והפרשי רטיבויות 6 הידראוליתשל מציג את תגובת הבאר 6 . איור 30% של בארות החדרה יבשות מהוות פתרון יעיל להחדרת נגר אל תת הקרקע ובכך מאפשרות התמודדות עם הצפות, פגיעה ברכוש ומעודדות קיימות (העשרת מי תהום). עם זאת, התמודדות מיטבית ולטווח ארוך מצריכה את תכנונן בהתאם לצפי הנגר למידע נוסף יש לפנות למאמר המלא: Moreno, Z., A. Paster, and T. Kamai. A wetting‐front model for vadose zone infiltrationviadrywells.Water Resources Research: e2022WR033554. https://doi.org/10.1029/2022WR033554 ) ניתן להוריד בכתובת: Python ו MATLAB את הקודים ( https :// github . com / dry - well - simulation/model : מפלס מים מרבי בבאר עבור 6 איור קונפיגורציות באר שונות (עומק ורדיוס) כפונקציה של נפח הבאר ביחס לנפח המים הנכנס