הנדסת מים

42 136 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | תוכנית הורקניה רשות המים, יחד עם משרד הבריאות 2007 בשנת והמשרד להגנת הסביבה סייעו לאגודת המים של בקעת הירדן בהקמת מתקן תפיסה למי הביוב של נחל קדרון בבקעת הורקניה, שבלב מדבר יהודה. המתקן שהוקם כלל בריכות שיקוע בוצה ולאגירת הביוב ומערכת להטייה של המים, וקו ארוך להעברת המים להשקיית מטעי התמרים ביישובי בקעת הירדן. תפיסת הביוב במתקן זה לא היוותה פתרון להזרמת השפכים שזורמים בקדרון אך גרמה לפחות לעצירת הזרמת השפכים בנחל החל מהורקניה ועד ים המלח. אבל, בחלקו העליון של הנחל, בתחום שבין ירושלים ועד לבקעת הורקניה כולל בסמוך למנזר מרסבא המשיכו שפכים לזרום בנחל הפתוח. הפתרון המודולרי פתרון זה שגובש טרם מימוש פרויקט קדרון, כלל מספר מרכיבים, שנועדו לטפל בתתי אגנים של אגן קדרון בתחום ירושלים וכך להקטין את כמות הביוב הזורמת בנחל ולטהר את הכמות הנותרת. התוכנית כללה הקמת שתי תחנות סניקה (אחת בתלפיות מזרח שבאגן דרגה צפון והשנייה בתת אגן גיא בן הינום) שישאבו חלק מהביוב לפני שהוא מגיע לגבול העיר ירושלים בקדרון ויעלו אותו לצדו השני של קו פרשת המים, כדי שיזרום בתשתיות הביוב לאורך נחל אינג׳ זאבי אחיפז אינג׳ זאבי אחיפז משנה למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב בעיית הביוב בנחל קדרון מטרידה את כל הרשויות כבר הרבה מאד שנים. המצב הנוכחי, בו ביוב מתחומי ישראל יזרום לא מטופל בנחל וחשוף לכל, אינו סביר. לאורך השנים הועלו מספר רב של תוכניות לטיפול בנחל. התוכניות היו תמיד מותנות שת”פעםמספר גדולשל רשויות ישראליות ביניהםעיריית ירושלים, רשותהמים, משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה, משרד הביטחון וכמובן, הרשות הפלשתינאית. בבסיס חלק מהתוכניות בעבר עמד תמיד הרעיון של הקמת מט”ש משותף לישראל ולרשות הפלסטינאית על פרויקט שיקום נחל פרויקט שיקום נחל קדרון והשבתו לטבע