הנדסת מים

43 קדרון שורק למתקן טיהור השפכים (מט"ש) המערבי של ירושלים. בנוסף כלל הפתרון חפירת מנהרת תשתית מתחת להר הצופים, דרכה יונח צינור שיקלוט את שפכי תת אגן עמק צורים שיזרים חלק נוסף מהביוב לנחל אוג, לטיהור במט"ש האוג. הביוב שיישאר משפכי האגן בתחום ירושלים) בנחל אמור 40%- (כ היה להיות מטוהר באמצעות מתקן קטן יחסית שיוקם בגבול העיר ירושלים. למעשה מדובר בארבע תוכניות שונות, שאמורות היו כולן ביחד לספק פתרון לבעיה. היתרון של הפתרון הזה הוא שהוא לא דורש את הסכמת הרש"פ, שכן כל מרכיביו ייבנו בתוך תחומי ירושלים. התוכנית הזו קודמה ואף אושרה אך נפסלה לבסוף ע"י רשות המים בשל תג המחיר הגבוה של מיליון שקלים, בנוסף לעלות 300– הפתרון המשולב — כ 40%- הרגילה של טיפול בביוב והן בשל העובדה ש מסך השפכים היו מטופלים במט"ש, מוזרמים לנחל ומיד נמהלים בשפכים פלסטינים. כלומר, לאחר כל ההשקעה הרבה בפתרונות החלקיים, בסופו של יום ימשיכו לזרום שפכים בנחל קדרון לכל אורכו. התוכנית הכוללת - הפתרון הנוכחי שנים של תיאומים 4 הפתרון הנוכחי יצא לדרך לאחר והבנות עם גופים רבים - משרדי ממשלה, גופי תכנון וארגונים שונים, תוך קביעת יעדי התוכנית, התייחסות מעמיקה להסרת המפגעים הסביבתיים גבעת החלמוניות חוצי הגבולות, השבת הנחל למצבו הטבעי, שהוא למעשה נחל אכזב, ושיפור מאזן המים האזורי לכלל התושבים - לחקלאות בבקעת הירדן, צפון ים המלח ואזור יריחו. התכנית נתמכה לאורך כל הדרך על ידי המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. ביצוע התוכנית הופקד בידיה של חברת הגיחון וחברת מבט"י, שהם שותפים לביצוע התוכנית ובשת"פ עם רשות ניקוז ים המלח. מימון מיליון ש"ח, אשר 900- עלות התוכנית נאמדת בכ כמעט כולה ממומנת על בסיס האסדרה התעריפית של תאגיד הגיחון, שקיבלה תוקף בהחלטה ייחודית של מועצת רשות המים. מערות התבודדות