הנדסת מים

55 מבחינת המשא ומתן וכללו אתגרים לא פשוטים. כגון פינוי מחוברים שונים משטח פרויקט, פינוי שטחים חקלאיים נרחבים שכללו העתקת מאות עצי-זית וכד׳. בכל הפרויקטים הללו האתגרים חייבו גמישות מחשבתית ומציאת פתרונות מקוריים שיביאו להבנה הדדית והסכם בין הצדדים. בחלקם, פתרונות מקוריים אלו, אף הביאו לחסכון כספי עצום״. מה עיקרי פעילותך בפרויקט קדרון? בפרויקט הזה עיקר פעילותי התרכזה בגישור על הפערים הקיימים בין חברת הגיחון לאוכלוסייה המקומית, כאשר הפערים הללו נבעו לעיתים מאינטרסים שונים של כל צד, עכבות שנבעו מחוסר אימון מצד המקומיים כלפי הפרויקט ולעיתים מ׳רעשי רקע׳ של גורמים מחוץ לפרויקט שניסו בשל אינטרסים סותרים לעכב או להכשיל את הפרויקט. מה ייחודיות הפעילות? הייחודיות בפרויקט זה בניגוד לפרויקטים אחרים הוא ‘מגרש המשחקים׳ שבו הפרויקט פועל. כשפרויקט מתקיים בתוך שטחי המדינה כללי המשחק הינם ברורים והרבה יותר קל להתנהל במשא ומתן שגבולותיו מוגדרים. כאשר ‘מגרש המשחקים׳ הוא חוצה-גבולות כללי המשחק הרבה יותר מורכבים ומצריכים גמישות מחשבתית הרבה יותר, כדי לזהות את משוכות הדמה והמשוכות האמיתיות ולהצליח לדלג מעליהם. “נוצרה ההבנה היא כי הפרויקט הינו העוגן האזורי להסדרת תשתיות ביוב נוספות במרחב נחל קדרון, כזה שיביא להסרת המפגעים הסביבתיים וישפר את איכות החיים במרחב הנחל״ מה היו האתגרים שעמדת בפניהם? האתגרים המשמעותיים היו, ראשית ליצור יחסי אמון עם הצד השני, תוך הקשבה וזיהוי הצרכים האמיתיים שלהם. שנית לתמרן בין האינטרסים השונים שכל גורם וגורם שמולו התנהלנו. הן בעלי הקרקעות, הן הרשויות המקומיות והן בעלי אינטרסים אחריםשבחשו בקלחת. ובסופו של דבר להביא את כולם להבנה בסיסית שהפרויקט הזה הוא בעל חשיבות בריאותית וסביבתית רבה משרת אותם הלכה למעשה. צליחת המכשולים שנערמו לכל אורך הדרך, חייבה כאמור גמישות מחשבתית ומקורית שהצליחה לקשור את הקצוות ולהביא את הפרויקט לידי ביצוע. תיאום עבודות בקדרון מזרחי