הנדסת מים

62 136 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | נחל קדרון הוא מקרה מיוחד ומורכב של זיהום חוצה גבולות, בו מקורות הביוב הם בישראל וברש״פ והסובלים מהזיהום הם ישראלים ופלשתינאים כאחד. מדובר במפגע הביוב הגדול ביותר שטרם הוסדר. המשרד להגנת הסביבה בעל סמכות בעשרות רבות של חוקים ותקנות שבמסגרתם מתבצעים - אסדרה (רגולציה), פיקוח ואכיפה על הדרישות, התנאים וההיתרים השונים, שניתנים במסגרת אותם חוקים. מתוקף סמכות המשרד בחוק המים ובחוק שמירת הניקיון, אמון המשרד על מניעת זיהום למקורות המים, ובהם נחלים ומי תהום. לאחר תהליכים רבי שנים וניסיונות חובקי עולם להגיע למתווה מוסכם בין ישראל לרש״פ ביחס לטיפול בשפכי אגן נחל קדרון, התברר לנו שלא ניתן להגיע להסכמה על קידום פרויקט משותף, ולפיכך, נראה היה שיש הכרח שהגורמים הישראליים ימצאו פתרון למפגע הביוב שהם יוצרים, גם ללא שיתוף הפלשתינאים. משלא קודם פתרון, החל המשרד בהליך אכיפה כנגד תאגיד המים והביוב “הגיחון״, שבמסגרתו קיימתי שימוע לפני חקירה פלילית, ליו״ר הדירקטוריון ולמנכ״ל הגיחון דאז. בשימוע סוכם על לו״ז לתכנון פתרון שיקודם ע״י הגיחון, בכל מקרה, גם ללא שת״פ עם הרש״פ. הדרך עד לגיבוש הפתרון שמבוצע בימים אלה היתה מפותלת ומלאה בעליות ומורדות. לאחר שהוגשה עתירה כנגד המדינה בגין עצירת ביצוע מרכיבים של הפתרון שקודם עד אותו רגע, הוקם צוות בין משרדי נרחב ברשות משרד רוה״מ, שלקח על עצמו להוביל לפתרון מוסכם. בצוות נדונו פתרונות שונים ומורכבים לחלקים שונים באגן הקדרון ולבסוף הוצע ע״י רשות המים המתווה המבוצע היום וכל השותפים מכלל השבת היופי והטבע מתוקף סמכותהמשרד לאיכותהסביבה בחוק המים ובחוק שמירת הניקיון, אמון המשרדעלמניעתזיהוםלמקורותהמים, ובהם נחלים ומי תהום. כך פעל המשרד בפרויקט השבת נחל קדרון לטבע משרדי הממשלה השונים התחייבו לתמוך ולקדם את יישומו. המשרד להגנת הסביבה היה ועודנו שותף לצוות ומלווה את התכניות השונות הן סטטוטורית והן בביצוע בשטח. הביצוע בפועל הוטל על תאגיד הגיחון, ודירקטוריון התאגיד, בראשות אבי בלשניקוב, אישר את הקצאת .)₪ מיליון 900- התקציב הנדרש לביצוע (למעלה מ אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה שותפים לתכנון ולהליכי האישור של כל רכיב במערכת המורכבת של הפתרון הכולל, הן בהיבטי התכנון המרחבי וההשפעות הסביבתיות (במסגרת תסקירי השפעה על הסביבה) והן בהיבטים ההנדסיים – ובעיקר בבחינת הטכנולוגיות לטיפול ולטיהור השפכים במתקן החדששמוקם, על בסיס המט״ש הקיים, בנחל אוג. כל קושי או סוגיה שעולה מהשטח, נדונה בצוות מקצועי, בין משרדי, שמנהלת רשות המים (המשנה למנכ״ל זאביק אחיפז) ושם מתקיימים דיונים עם כל אנשי המקצוע הרלוונטיים ומתקבלות החלטות בהסכמה. האתגר הגדול ביותר של המשרד להגנת הסביבה היה להביא את הנושא למרכז הבמה ולחייב את כלל הגורמים להירתם לתכנון וליישום פתרון ראוי למפגע הסביבתי הקשה. במהלך השנים היו ניסיונות לקדם פתרונותשהיו אפשריים הנדסית, אך לא ניתנים ליישום בפועל בשל האתגרים המדיניים. פריצת הדרך היתה רק כשהבינו כל הגורמים הישראליים שהפתרון האפשרי הוא לעשות כל מה שניתן מהצד הישראלי ולאפשר השלמת המערכת בצד הפלשתינאי, כולל סיוע בתכנון החלקים הרלוונטיים ואף במימון הביצוע של אותם מרכיבים בפתרון. עמדה זו של המשרד להגנת הסביבה הפכה להיות שיטת העבודה של הצוות המשותף. לא ניתן היה להגיע ליישום הפרויקט המיוחד והמורכב של נחל קדרון ללא רצון טוב ושיתוף פעולה בין גורמים רבים שהחליטו לעבוד יחד. היו, ויש גם כיום, ויכוחים ערים ואמוציונליים בין השותפים לפרויקט, אך ראיית המטרה המשותפת, המקצועיות ,החתירה לביצוע ולהתקדמות, וההבנה שכל גורם צריך לראות גם את האילוצים, הצרכים והמטרות של הגופים האחרים, הם פרויקט שיקום נחל קדרון והשבתו לטבע