הנדסת מים

13 קבוצת הגיחון בחרה להציג את הפרויקט מנקודת מבטה. הפעילות על תכנון “החלופה המזרחית״ בפרויקט כאשר רשות המים 2014 קדרון החלה כבר בשנת החלה לבחון את העברת השפכים למט״ש אוג, טרם מעורבות עמותת צלול בעשיה. במהלך ארבע השנים הבאות פעלה חברת הגיחון יחד עם רשות המים ומשרדי הממשלה שונים להכנת תוכנית הנדסית כוללת יציבה בת ביצוע, תוך רצון אמיתי לפצח את מכלול המכשולים שעמדו ולהגיע לפתרון המיטבי ביותר, הכולל מענה הולם לבעיה הסביבתית, שעליהם הצביעה גם עמותת צלול. בנפרד, נציין כי חברת הגיחון מוקירה את פעילותם של ארגונים סביבתיים ממלכתיים ואחרים ומשתפת עימם פעולה. נציין שוב את שיתוף הפעולה המיטבי שהוצג עם רשות הטבע והגנים לכל אורך ביצוע הפרויקט. באופן פרטני, אנו מודים לעמותת ״צלול״ על שיתוף הפעולה ועל הצגת נקודת המבט שלה על הפרויקט. תגובת תאגיד הגיחון עמותת צלול עמותה לשמירה על הים התיכון מזיהום בשפכים, בשמן ומקידוחים, לשמירה על הנחלים ומשק המים, לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי ולהגנה על אלמוגי מפרץ אילת מהתוכניתלהעברת נפט ממדינות המפרץ לים התיכון. עוד פועלת העמותה למען רפורמה בבתי הבד ליצור שמן, לניתוק החיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והנגר בערים ולעצירת התוכניות להקמת הטיילת הדרומית באילת, המאיימת על האלמוגים. “צלול״ ניהלה מאבק ציבורי ממושך כנגד גרירת הרגליים של עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה בטיפול במחדל הזרמת הביוב בקדרון. בנובמבר המאבק הועבר לבית המשפט, כש״צלול״ 2015 ) ותקפה את אוזלת היד של 7995/15( עתרה לבג״ץ הרשויות, ובפרט את החלטת רשות המים להקפיא את פרסום המכרז לבניית תחנת השאיבה תלפיות מזרח – השלב הראשון בביצוע התוכניות לטיפול בביוב. בעקבות הגשת העתירה, וחוסר יכולתם של גורמי הממשלה השונים להגיע להסכמות, הוקם במשרד ראש הממשלה צוות לגיבוש פתרון. בית המשפט .2019 ליווה את התהליך במשך מספר שנים, עד מרץ רק לאחר שהמדינה הציגה בפני בית המשפט ובפני “צלול״ את הפתרון המלא, המתואר בכתבה, ולוחות הזמנים לביצועו, הסכימה “צלול״ להצעת בית המשפט למחוק את העתירה. בית המשפט הקפיד לציין בפסק דינו את תרומת העתירה ואת תרומת “צלול״ להקדמת הטיפול במחדל ואף השית על המדינה הוצאות משפט. ארגונים סביבתיים אחראיים למציאת פתרונות ללא מעט מפגעים סביבתיים בארץ, כמו גם למניעה מראש של מפגעים. מחיקתתרומתםשל הארגונים האזרחיים הסביבתיים, ובמקרה זה של עמותת “צלול״, אותה ייצגתי בפני בג״ץ, משמיט נדבך היסטורי חשוב בפרשת הקדרון, מציג תמונה חסרה, ופוגע בהבנת תרומתם של ארגונים אזרחיים במקום שבו רשויות המדינה כושלות בטיפול במפגעים סביבתיים. בעניין הקדרון אנו גאים בתרומתנו לגיבוש הפתרון המצוין, שיחזיר את הנחל לקדמותו, כנחל אכזב שניזון רק ממי שיטפונות. חשוב לא פחות בימים אלה להדגיש את החשיבות הרבהשל תרומתבג״ץ לטיפול במחדל הקדרון. השופט צבי הנדל הבהיר למדינה כבר בדיון הראשון שהתקיים בעתירה ש״אם המדינה חושבת שהיא תכתיב את הקצב ואנו נשלים, זה לא כך. השאלה היא לא מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן, אלא מה אפשר לעשות כדי לקצר את הזמן״. ואכן, בית המשפט לאשקט עד שהיה ברור שהבעיה אכן עומדת להיפתר. ללא בית משפט עצמאי, שמוכן לתת סעד לעותרים כנגד החלטות המדינה הפוגעות פגיעה קשה בסביבה – נאבד את הכלי החשוב ביותר שיש לנו האזרחים להבטיח את איכות הסביבה והבריאות של כולנו. בנוסף, אם הייתם מוצאים לנכון לפנות לעמותת צלול כדי להציג את חלקה בפרויקט - הרי שגם חוסר האיזון גברים 11 - המגדרי המובהק בין המרואיינים לכתבה מול אשה אחת, טליה שוסברגר, היה משתפר ולו במעט וגם בכך יש חשיבות רבה. חיה ארז, משרד עו”ד משפט מינהלי | תכנון ובניה | סביבה וקיימות