הנדסת מים

26 137 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | למשאב מנוהל ממשאב במחסור מים מה מתכננת רשות המים לעתיד הקרוב רחוק? “תפיסת התכנון המנחה את רשות המים היא שימור מי התהום והכנרת כאוגר אסטרטגי. ההתפלה היא כמות משלימה להיצע הטבעי הזמין. החלק של ההתפלה ילך ויגדל בתמהיל מקורות המים. לצד הירידה בהיצע האוגר הטבעי מאוים כל העת מבחינת איכות המים בו, שפכים המגיעים מהרש“פ חודרים לאקוויפר ההר, הכנרתמאוימתע“י הפעילותבאגן כנרת ומים חומי גבולות. תמיד קיים איוםשל זיהום על מי התהוםשבחלקם כבר מזוהם כיוםמתעשיות פרטיות וכאלה שהיו בבעלות המדינה ועל זה מתקיימת פעילות עירונית השוטפת (עם פוטנציאל זיהום שפכים) ופעילות חקלאית (דשנים, חומרי הדברה וכו'). מניתוח המגמות העתידיות היקף המים 25%- כיום ל 40%- השפירים טבעיים ירד מכ מסך תמהיל האספקה (יתר המים 2050- ב יסופקו באמצעות התפלת מים מליחים ומי ים ומים מושבים). התכנון מתבצע תוך ניתוח מגמות צריכה העולות והיצע הטבעי היורד והבאה בחשבון של אי הוודאות העתידית. ההנחה כרגע כי מבחינת איכות המים נדע לשמור על איכות המים במי התהום ובכנרת אך תמיד קיים ספק בנושא זה ויש לעשות מאמצים גדולים להבטיח זאת. את אי הוודאות אנו מנתחים כיום ע“ב ניתוח סדרות עיתיות (היסטוריות) של מילוי חוזר המתקבלות מהשירות ההידרולוגי (שרה“ד) המתבססות על מגמות שינוי אקלים שאנו מקבלים מהשירות המטאורולוגי. את כלל השיקולים אנו מכניסים לכלים תומכי החלטה (מודלים) המופעלים באגף תכנון המתארים ע“י הדמייה (סימולציה) את המצב התוצאתי של משק המים (מצב האוגר, מחסור ועוד) וצרכי הפיתוח. בנוסף לתרחישים הידרולוגיים, אנו בודקים תרחישי צריכה ותקלות במערכת ההולכה. האם יש תוכניות לבניית מתקני התפלה נוספים? 2- נקים מתקנים בהיקף של כ 2050 עד מיליארד מ“ק כתלות בתרחישים. האתרים למעשהשוריינו כבר בתוכניתמתאר ארצית .)1 (תמ“א מעבר לשני המיתקנים בגליל מערבי ושורק נקים בתחילת העשור הבא מתקן גדול מלמ“ש בעמק חפר. מיקום 400 בהיקף של יתר המתקנים יקבע בהמשך. הלחץ הצפוי להקמה ופינוי שטח לטובת בניית יחידות דיור כחלק מפתרון מצוקת הדיור בישראל עומד בקונפליקט מול הצורך באבטחת מספיק שטח להקמת תשתיות אסטרטגיות במשק המים ובכלל (מתקני התפלה, קידוחים, מאגרים, קווים וכו'). במסגרת אתגר זה אנחנו בוחנים ייעול השימוש בשטח ולא פוסלים פתרונות מחוץ לקופסה כמו הטמעת טכנולוגיות החוסכות בשטח ואף הטמנה בתת הקרקע. בעבר בחנו גם אפשרות להקמת מתקני התפלה על גבי אסדות או איים מלאכותיים ביחד עם תשתיות אחרות. יש לזכור כי משק המים בסוף מתנהל על בסיס תעריפי וכל הצעה נבחנת על בסיס ניתוח כדאיות כלכלית משקית. להערכתי זה עניין של זמן עד שנגיע לפתרונות אלה אבל נגיע לשם. עד אז ננסה למצות עוד את השטח העילי ככל הניתן. ומה באשר לשימוש מוגבר באנרגיה להפעלת המתקנים? יש בהחלט התקדמות בנושא זה. יש לזכור יותר 4–3 כי מתקן התפלה צורך לפחות פי אנרגיה מאספקת מים ממקורות טבעיים יש לקחת בחשבון שהמתקנים מגדילים את טביעת הרגל הפחמנית של משק המים בגלל צריכת האנרגיה הגבוהה שלהם. משק המים צרכן מרכזי במשק האנרגיה ). שילוב של גז טבעי במשק 8% (סביב האנרגיה שילוב אנרגיות מתחדשות במשק האנרגיה ביחד עם שיפורים טכנולוגים במתקני ההתפלה עצמם מוזילים את עלות ייצור המים המותפלים“. תכנון ארוך טווח ובר קיימה? “המים המותפלים הם מים באיכות גבוהה (מליחות נמוכה) ויתר הרכיבים מהונדסים לחלוטין לפי דרישות משרד הבריאות, המליחות הנמוכה יחסית במי האספקה (מי הרקע) לצריכה עירונית הוריד מאוד את המליחות בשפכים המטוהרים המשמשים אחוז 80 להשקיה (אנו ממחזרים היום מעל ל מהשפכים המטופלים) וכתוצאה החקלאות יעילה יותר ופוטנציאל שימור מי התהום גדול יותר (האטת תהליך המלחת מי התהום). זה לא מספיק לתהליך בר קיימה מלא יש להשתמש באמצעים נוספים לשלילת מלח ממי התהום והגנה ממזהמים נוספים. פעילות מתקני ההתפלה מאפשרת לנהל טוב יותר את המים שפירים במקורות המים הטבעיים, להרים מפלסים ולהזרים בחזרה מים לטבע באמצעות הגדלת השפיעות הטבעיות ולשיקום נחלים ומעיינות. על כן למתקני התפלה גם תרומה סביבתית רבה. ממברנות לסינון מים במתקן התפלה שורק צילום: איתי דודי רשות המים