הנדסת מים

39 את הפיתוח של המחקר המדעי והתעשייתי. לצורך כך הוקמו במכללה מספר מעבדות, כולל מעבדה למיקרוביולוגיה סביבתית, מעבדה לפו ל ימר ים ו נ נ וטכנ ו ל ו גיה , מיקרוסקופיה, ניטור מזהמים ועוד. חלק מעבודות המחקר מפורסמות בספרות המדעית כמאמרים מקצועיים וחלקם ממשיך לפיתוח תעשייתי. כך למשל פותחה טכנולוגיה ייחודית על ידי ד“ר אופיר מנשה, חבר סגל בכיר במחלקה, ליצירת ביו-ראקטורים זעירים. באמצעותה ניתן להנדס את הרכב החיידקים באופן ייחודי לתמהיל המזהמים בהם מעוניינים לטפל. הטכנולוגיה מאפשרת שליטה על סוג החיידק המוחדר, כמות הביומסה המוטמעת בגוף המים ומיקום הביומסה. טכנולוגיה זו הוסבה לשימוש תעשייתי ומפותחת כיום על ידי חברת ביוקאסל. טכנולוגיה נוספת פותחה במעבדה לפולימרים וננוטכנולוגיה וכללה ייצור ואפיון של חיישנים שונים לניטור מזהמים במים באופן רציף. לאור ההצלחה הרבה והאמונה של הנהלת המכללה ביכולות החוקרים, מוקם בימים אלו קומפלקס חדש העונה לשם “פארק המדע החדשנות“, שיכלול מעבדות מחקר מתקדמות נוספות בנוסף לכיתות לימוד, מעבדות הוראה וחללים המיועדים לחברות סטראטאפ. מבנה זה, נבנה בשיתוף פעולה בין המכללה האקדמית ומרכז כנרת לחדשנות, צמח מפעלים וקק“ל ונמצא כבר בשלבים מתקדמים, כאשר סיום הבנייה צפוי .2024 באמצע שנת לסיכום, אל לנו לנוח על זרי הדפנה. נכון שכיום מצב משק המים הישראלי במצב מצוין, אך עלינו לתכנן ולהתכונן לבאות. כחלק מהבעיות הצפויות ניתן למנות את משבר האקלים העולמי, שכבר היום מתבטא במופעי מזג אוויר קיצוניים, אי יציבות פוליטית וחוסר במים במדינות השכנות לנו, גידול האוכלוסייה שדורש כמויות מים ומזון גדולות, גידול בצריכת האנרגיה ועוד. שיפור וייעול תהליכים, חשיבה חדשנית, מימון, כוח אדם מיומן ושיתופי פעולה הדוקים של הממשלה, חברות המים, האקדמיה וחברות הזנק יוכלו לספק את החוסרים שצפויים בעתיד. עוקבים בגאווה אחר ההתפתחות המקצועית של בוגרינו. ד״ר רן סוצקוורין