הנדסת מים

13 מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ “הפתרון המיטבי לצרכני הקולחים ולמשק המים, הוא שענף החקלאות יגדל ויתפתח וייקח את הקולחים לצרכיו. תוכנית זו באה למצוא את האיזון, בין יצרני השפכים - המגזר הביתי- לבין צרכני הקולחים. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו לא תהיה הזרמה לים כלל. הצלחת גיבוש התוכנית וקבלת מלוא התקציב לביצועה, תלוי בהשגת תמיכה מוסכמת בין משרד האוצר, משרד החקלאות, החקלאים ורשות המים. אני מאמין שהדבר הזה יכול להצעיד את ענף החקלאות קדימה ולייצר וודאות באספקת המים לחקלאים, במקום תלות בגשמים ובעונות השנה.״ במצב הנוכחי, בגלל העדר תשתיות, זורמים מלמ״ש לנחלים ולים. 90- קולחים בכמות של כ משרד האוצר, באמצעות רשות המים, תומך במימון השקעות במשק . על פי התחזיות, 70% הקולחים לפרויקטים מאושרים בהיקף של כמויות הקולחים אמורות לגדול ולהכפיל את עצמן בשלושים השנים אף יותר מהגידול באוכלוסיה כתוצאה מהקמה ותגבור של מערכות אספקת מי שתיה ואיסוף שפכים בישובים בהם הנושא עדיין לקוי (ישובים ערביים ובדואים, שטחי יהודה ושומרון). כמות הקולחים תגדל . מבחינה 2050 מלמ״ק בשנת 1,071- ל 2020 מלמ״ק בשנת 599- מ גיאוגרפית, ייצור השפכים והטיפול בשפכים לא תואם את מצאי הקרקעות הזמין להשקיה חקלאית בהווה ועוד יותר בעתיד. עיקר הקרקעות הזמינות הוא באזורים המזרחיים והדרומיים של הארץ. לאור האמור, הוכנו תוכניות אב על ידי ספקי הקולחים המרחביים הכוללות עודפים צפויים בכל אזור והצעות לניוד העודפים למפעלים סמוכים. בראייה ארצית, הוכנו והוזמנו עבודות משלימות המגדירות את כמויות הקולחים וההמלצות לתשתיות דרושות להעברת הקולחים וניצולם היעיל באזורי הפיתוח החקלאי. עבודה זו נערכה יחד עם משרדי החקלאות האזוריים ומטה משרד החקלאות. היקף ההשקעות 5,061- הדרושות למשק הקולחים בעשרים השנים הבאות עומד על כ מלש״ח. בנוסף הוגדרו פרויקטים ומבנים שישמשו להעברות הקולחים בין האזורים. הייחוד הוא בכך שלספק התורם אין תמריץ נאות כיום לביצוע ההשקעותהנדרשות. אומדן ההשקעה בפרויקטים הבין אזוריים מלש״ח. פיתוח משק הקולחים על ידי ספקי הקולחים 1,542- הוא כ המרחביים מקבל סיוע מהמדינה להקמת התשתיות. בעבודה זו ההיבט הכלכלי והמשמעויות למשק הלאומי וליזם של 5 נבחן בפרק הקמת התשתיות הבין אזוריות. ההמלצות של פרק זה הן להגדיל את המענק הניתן לספקים המרחביים לפרויקטים בין אזוריים מערך . יחד עם הוזלה של עלות הקולחים, נראה 85% לערך של 70% של שהתמריץ היותר משמעותי הוא הקטנת הצורך של הספקים לגיוס .15%- ל 30%- הון למימון המערכות הבין אזוריות לחצי: מ הטיפול בשפכים הוא באחריות הרשויות המקומיות המייצרות את השפכים. מוצע כחלק מהמהלך של הוזלת עלות הקולחים לבחון את ביטול התשלום למפעלי הטיפול בשפכים לשפכים שלישוניים. אגורות או יותר 30- אגורות למ״ק בחורף ו 2 כיום התשלום עומד על אגורות למ״ק בממוצע שנתי. 16 למ״ק בקיץ, כך שישמר הערך של סוגיות נוספות שפוגמות ביכולת של ספקי הקולחים המרחביים לפתח ולתפעל את מערכות הקולחים הן הדרישות למס מטעם הרשויות המקומיות למאגרי קולחים. ארנונה שולמה למאגרי קולחים בתעריף של קרקע חקלאית. בשנים אחרונות עלתה הדרישה בחלק מהרשויות (על פי צו ארנונה מקומי) לתעריף גבוה בהרבה ועד פי מהקודם. בפסיקה עדכנית קבע בית המשפט המחוזי בחיפה 20 כי יש לראות במתקני הקולחים כשימוש חקלאי. במידה והפסיקה התקדימית הזו תיוותר על כנה, הפרשה מאחורינו. במידה ויוגשו השגות ועתירות כנגד הפסיקה ואלו יצלחו, יהיה צורך ליזום חקיקה בנושא. נושא נוסף המחייב טיפול הינו ייעול ההליכים הסטטוטוריים בהקמת מתקני השבה בדגש על מאגרי הקולחים. זרימת שפכים משטחי יהודה ושומרון גורמת למטרדים קשים ומזהמת את מי התהום. רשות המים יחד עם האוצר, מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי פועלת להסדרת הזרימות העיקריות, הכוונתן למתקני טיפול בשפכים וניצול הקולחים להשקיה. המינהל האזרחי ורשות המים בייזום ראשוני של תכנית אב למים ושפכים לאזור יהודה ושומרון. זרמו בנחלים עודפי קולחים בהיקף 2020 נכון לשנת מלמ״ק (כולל מים שהוקצו למטרת טבע). 90- של כ קצב הגידול בתפוקת הקולחים עומד מלמ״ק לשנה 13-14- על כ (כולל גידול בכמות השפכים חוצי גבולות). צפוי פוטנציאל ניצול הקולחים 2030 עד לשנת מלמ״ק 200- לגדול בכ